בעוד כחודש, תיסגר מרפאה נוספת לבריאות הנפש – המרפאה היחידה באזור
כ-3 שבועות לאחר מכן, אבי נפטר
כל אדם סביר היה רוצה לברוח משם
הם התחילו לתקוף ולהתווכח במקום להתייחס
את המדינה זה לא מעניין וההנהלה חסרת אונים
אין לי תקציב לטיפול, וכדו קוטבית בוודאי שאסור לי לא לקבל טיפול
למה דודתי היתה צריכה להסתובב במיון ולחדור לפרטיות האנשים שמטופלים שם?
בפועל זה 'החדר של הזקנים שבמילא עוד שנייה מתפגרים אז זרקו אותם שם'
אני לקראת אפיסת כוחות וייאוש מוחלט
מה עושה מי שידו אינה משגת?
כל מבוקשה היה שיורידו את האלונקה כדי שתוכל ללכת לשירותים
ברגע שאת יוצאת מהאשפוז, את נזנחת לגורלך.
מכתבים לבריאות 