לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 7 ספטמבר 2014.
לפניכם סיפורה של א', מתמחה צעירה בבית חולים, המבהירה בכמה שורות קצרות כמה קשה לתפקד גם כרופאה וגם כאמא לילדים:
"תורנות מתחילה בשמונה בבוקר ונגמרת בעשר בבוקר למחרת. כמובן שהחיים לא מתחילים בשמונה, ובמקרה שלי הבוקר מתחיל בשש עם ארגוני הילדים לגן.
בתורנות אחת, אחרי עשרים שעות ערות, הייתי כל כך עייפה שנרדמתי מול הפנים של המטופל שדיברתי איתו, ולא הבנתי שאני ישנה עד שהוא לא שאל אותי אם אני בסדר.
הוא שאל אותי אם אני בסדר. המטופל שלי."
מכתבים לבריאות 