לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 25 אוגוסט 2014.

לפניכם סיפורה של ס', אחות בבית חולים, שנאלצת להחליט באישון לילה מתי מצבו של מטופל גרוע מספיק כדי להזעיק במיוחד רופא למחלקה:

"מספיק מאוחר כדי שאקטר על הרפואה הציבורית: המחלקה מלאה, שלושה חולים במצב קשה, ואין לי רופא. פשוט אין. יש תורן אחד והוא בניתוח.

מה עושים במקרה כזה? ממשיכים לעבוד ומקווים לא להגיע למצב חירום. אם מגיעים למצב חירום אפשר להקפיץ מהבית רופא כונן, או רופא שיבוא ממחלקה אחרת לתגבר. אבל זה רק בחירום.

כשאני חושבת שהמצב מחמיר, ואפשר לעשות משהו לפני שמצבו של החולה מדרדר לחירום, הייתי מעדיפה שתהיה לי אפשרות לקרוא לרופא. שלא נגיע למצב כזה בכלל. אני מקווה שבקרוב הרופא התורן היחיד שלנו יסיים את הניתוח, ולא נצטרך לגלות אם המצב יתדרדר…"