לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 30 נובמבר 2014.
לפניכם סיפורה של הדס, שניסתה להשיג תור לכירורג על מנת לבצע בדיקה חשובה לגילוי מוקדם של סרטן השד, וגילתה כמו נשים רבות אחרות שהתורים הם מעטים ורחוקים:
"אני גרה בחו"ל ומנצלת את הביקור בארץ למעקב שגרתי אצל רופאים, כולל כירורג/ית שד.
חודשיים וחצי לפני הביקור, התקשרתי למוקד התורים של קופת חולים. מסתבר שהתור הקרוב ביותר לכירורגיית שד בתל אביב הוא בינואר, שלושה חודשים מעכשיו. בשיחה עם אחות ממרפאת פתח תקווה היא אישרה שזה זמן ההמתנה הממוצע לבדיקה ושלא חייבים ללכת לכירורג המתמחה בנושא. החלק האופטימי והמפתיע שבאשקלון יש תור בנובמבר, לפני הביקור המתוכנן.
אני אישה צעירה ובריאה, שהולכת לביקורת שגרתית. אז אני יכולה לחכות שלושה חודשים או לנסוע לתור בבת-ים.
אבל איך כולם, כולל קופות החולים, מדברים על גילוי מוקדם של סרטן השד ולא דואגים שיהיו רופאים ותורים כדי לגבות את ההצהרה הזו?!"
מכתבים לבריאות 
אז רגע, מערכת הבריאות בארץ קרסה כי, מישהי שגרה לחו"ל לא קיבלה תור לבדיקה לא דחופה בדיוק בתאריכים שהיא בארץ ורק בתל-אביב?
בת ים זה לא רחוק מתל אביב, קו אוטובוס אחד מתל אביב. יש אפילו תכנית למזג את עיריית בת-ים ותל-אביב-יפו לעיר אחת. כשסבתא שלי, בשנות ה-90 לחייה, צריכה ביקור אצל רופא מומחה היא נוסעת מרחקים יותר גדולים בלי להתלונן.
עם כל הכבוד, גילוי מוקדם של סרטן השד זה לא אומר שיש כירורג שד פנוי זמן נתון ובכל מקום נתון בשביל כל מי שחפצה לעשות בדיקה באותו הרגע. זאת אומרת שיש כירוג שד פנוי לכל מקרה בסיכון גבוה, ויש לכל אישה את האפשרות לבצע בדיקה פעם בפרק זמן המומלץ לבצע בדיקות סקר, שזה פעם בשנה-שנתיים (אז 3 חודשים בשביל אישה צעירה ובריאה שרק רוצה לעשות בדיקה שגרתית זה בסדר לגמרי).
לא ברור לי היכן הגברת גרה (מדינת עולם שלישי? מדינה בה הרפואה הציבורית יקרה מאד?), אבל עצם העובדה שהיא מנצלת את החופשות שלה בישראל לבדיקות רפואיות אומרת שהמצב כאן כנראה לא כזה נורא…
בקיצור, יש הרבה בעיות במערכת הבריאות הציבורית, אבל המקרה הזה לא ממחיש אותן…