לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 11 דצמבר 2014.
לפניכם סיפורה של אביטל, המספרת על קשיי התפעול של בתי אבות סיעודיים ועל המחסור קבוע בתרופות נחוצות עבור הקשישים המאושפזים במקום:
"אני עובדת בבית אבות סיעודי. מתחשק לי לצרוח עד לב השמים!!!
היום קיבלתי, בשעה טובה, אספקת תרופות לחודש נובמבר, שאנחנו כבר במחציתו. קיבלתי – אבל במשלוח חסרות תרופות רבות.
את התרופות עבור אוקטובר, שכבר חלף ועבר לו, מי יודע אם אקבל…
זאת כאשר קופת החולים מספקת כמות חודשית, כידוע, מה שגורם לי כבר מספר שבועות לעשות 'שמיניות באוויר' על מנת שלא יחסר דבר לדיירים 'שלי'.
חברים יקרים, זה היחס לקשישים במדינה שלנו. את איש זה לא מעניין מה יקרה להם מחוסר טיפול.
היום זה דור הורינו, מחר זה יגיע אלינו.
הלב שלי דומע ונחמץ.
כל זה קורה בגלל אי סדרים פנימיים בקופת החולים שבאים על חשבונם של מטופלים. ובכלל כתוצאה ממדיניות של חיסול קשישים סיעודיים. מה הם אמורים לעשות בלי התרופות שלהם?"
מכתבים לבריאות 
פינגבק: דצמבר 2014 אצל גיא זוהר | מכתבים לבריאות