לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 16 דצמבר 2014.

לפניכם קטע מתוך מכתבו של חיים רייזלר, יו"ר עמותת קר"ן – "קטועי רגליים נלחמים", שנשלח ב-2013 אל שרת הבריאות דאז יעל גרמן, ופורש את ההתדרדרות בשירותי השיקום הניתנים לבעלי נכויות בישראל:

"הנדון: מצב מערכת השיקום במדינת ישראל

נייר עמדה זה נעשה בעזרתו האדיבה של רופא משקם בכיר שחרד למצב הקיים. בעקבות הזילות באיכות השיקום שמקבלים המבוטחים בחוק בריאות ממלכתי, המנוצל לרעה ע"י קופות החולים ובעצימת עין של משרד הבריאות עד כדי הרס של מערך השיקום הרפואי, וגרימת נזק בלתי הפיך למשתקמים.

בעבר הלא רחוק, לפני שנים מועטות הייתה עדיין תחרות חיובית סמויה בין מחלקות השיקום של בי"ח לוינשטיין, בי"ח שיבא, בי"ח הר-הצופים, בי"ח בני-ציון, בי"ח פלימן ובי"ח איכילוב.

על מה הייתה התחרות?

על רמה מקצועית, על רמה אקדמית, על איכות הטיפול, על הטמעת שיטות טיפול מתקדמות, על פרסום מחקרים, על הצגת עבודות בכנסים, על מינויים באוניברסיטה. בקיצור, על מי שיהיה יותר טוב ברפואת שיקום והיו טובים רבים. מיותר לחלוטין לציין כי המרוויח מתחרות זאת היה הנכה אשר קיבל רפואת שיקום ברמה הגבוהה ביותר. כואב הלב לראות איך נראים היום המחלקות והצוות הרפואי בחלק מהמקומות שהוזכרו.

רפואה פיזיקאלית ושיקום הנו תחום התמחות ברפואה אשר התגבש במהלך המאה הקודמת לתהליך ההתמחות ברפואת שיקום תוכנית מדעית מאושרת ע"י המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית, תחום התמחות זה מוכר ע"י האוניברסיטאות ומדינת ישראל אף הגדירה את התנאים הנדרשים למתן טיפול שיקומי באשפוז ומי הוא הנכה אשר זכאי לכך. למשרד הבריאות נהלים כתובים המפרטים את הרכב וגודל הצוות הרפואי והפארה-רפואי על פי מפתח של מחלקה בת 30 מיטות וכן את שטח המחלקה על חדריה השונים והציוד הנדרש לתפעולה ולמתן הטיפולים השונים. מן הסתם, קיים גם תעריף של יום אשפוז במחלקה לשיקום אשר נגזר מהעלויות לתפעול מחלקה לשיקום באשפוז.

לצערי כיום מחלקת השיקום האורתופדי בבית החולים לוינשטיין עומדת לפני חיסול במודע ומחוסר תשומת לב של מנהל ביה"ח ומאי מינוי רופאים משקמים לאחר פרישתו של פרופסור איסקוב אלי כנראה אף מחוסר תקציבים ומהוראה מגבוה שבי"ח תל השומר יקבל קדימות בהפניית משתקמים לשיקום ,יש לציין שבית לוינשטיין טיפל במשתקמים מורכבים מכל חלקי הארץ ועמד בסטנדרטים הגבוהים ביותר וכיום מפעל חיים של 40 שנה עומד בסכנת סגירה ולמשרד הבריאות הפתרונים.

כמו כן קיימות כיום שתי בעיות חמורות הקשורות זו בזו. האחת: סכנת ההכחדה המרחפת  על רפואת השיקום כחלק ממגוון ההתמחויות ברפואה העומדות בארץ לרשותו של הנכה בהשתקמותו. השנייה: הונאת הנכים והציבור בקנה מידה ארצי ובהסכמה בשתיקה של הנהלת משרד הבריאות. חלק מהנכים אשר משתחררים ממחלקת אשפוז בבי"ח כללי מקבלים המלצה מרופא המחלקה על המשך שיקום באשפוז.

ממש בשנים האחרונות התפתחה מגמה של הפניית נכים אלו למקומות אשר אינם מסוגלים לתת את הטיפול הנדרש. במילים אחרות, בניגוד להמלצת הרופא המטפל, הנכה נשלח למחלקה אשר איננה עומדת בקריטריונים שקבע משרד הבריאות לצורך מתן טיפול שיקומי באשפוז.

היריעה קצרה מלתאר את כל אותם נכים אשר התגלגלו לכל מיני מוסדות אשר קהילת הרופאים והפארה-רפואיים אינם מכירים ולא שמעו עליהם מעולם. בעת השחרור מבי"ח הכללי, נכים ובני משפחתם מקבלים הסברים שקריים ואולטימטום חד-משמעי אשר לא משאיר בידם ברירה והם נכנעים ונותנים הסכמתם להמשך טיפול במוסד שלא מתאים למצב הרפואי. התופעה הזו קיימת במיוחד בחתך הסוציו-אקונומי הנמוך, עולים חדשים ממזרח אירופה וכן מאתיופיה ומעוטי היכולת אשר מרוצים מעצם העברתם לשיקום, ולא הביתה ללא כל שיקום מקצועי מוכר, ולא חסרים מקרים כאלו גם. מיותר לציין שנכים אלו אינם מכירים את זכויותיהם ובהונאה הגדולה משתתפים כולם, ואנו כוללים את הקופה המבטחת, הרופא המשחרר והעובדת הסוציאלית המעורבת במקרה.

הסיבה היחידה לתופעה שלילית זאת מדהימה בפשטותה. תקציב – כסף! כדי לתת לנכה טיפול רפואי לצורך שיקומו באשפוז, יש לשלם כסף, וחובה על מקבלי ההחלטות והאחראים על  התקציב לדאוג למימון הכספי של שיקומו של הנכה, הרופאים והפארה-רפואיים. אמנם מדובר באנשי מקצוע טובים אך ברגע האמת, רופאים רבים ישתפו פעולה ויקנו עבור הנכה את הטיפול השיקומי הזול ביותר הקיים בשוק. ככה זה עובד בתקופה האחרונה וכנראה שזה יהיה גרוע יותר בעתיד הקרוב.

הכתובת כבר על הקיר, פחות ופחות חולים מקבלים את ההתחייבות הכספית מחברת הביטוח הרפואי שלהם כדי להתאשפז במחלקת שיקום העומדת בדרישות משרד הבריאות. מגמה זו תביא בסופו של דבר לגרימת נזקים בלתי הפיכים לנכים שיהפכו לנטל כבד על החברה ומשפחתם ולהוצאות כפולות ומכופלות ול'ייבוש' מחלקות השיקום הקיימות. ייסגרו גם מחלקות הנותנות לרופאים את ההתמחות בשיקום, מספר המומחים בשיקום יקטן ובסופו של תהליך המקצוע שיקום אורתופדי יכחד.

אין בידינו אמצעי לחץ. אין לנו במה לאיים. אין לנו צבא גדול וחיילינו לא מסוגלים לצעוד אם לא יעזרו לנו, לא נוכל לעזור לנכים להשתקם ולחזור לתפקד בחברה כאחד האדם. אנו קוראים למשרד הבריאות לכנס בדחיפות את המומחים בתחום רפואת השיקום, את אלו שממנים את אשפוזם של הנכים במחלקות שיקום ואת אלו אשר אמונים להגן ולשמור על זכויותיהם של הנכים. רק פעולה מהירה ותקיפה יכולה עדיין לעצור את תהליך ההפרטה ומגמת הזילות של רפואת השיקום לה זקוק הנכה כל יום כאוויר לנשימה וכמזור לתחלואיו."