לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 14 ינואר 2015.
לפניכם סיפורה של ס', שאביה נאלץ להמתין במיון כמעט יומיים לאחר אירוע מוחי שסיכן את חייו:
"קראתי היום בכלכליסט את התיאור של המיון ברמב"ם בכתבה על העומס בבתי החולים… זה אפילו לא מוגזם, מה שתיארו שם.
אבא שלי שכב במיון שם כמעט 40 שעות בציפייה למיטה. זה לא טיפול רפואי הולם.
המחלקה שהוא היה אמור להתאשפז בה, נוירולוגיה, היתה עמוסה מדי.
אדם אחרי אירוע מוחי, לא מתמצא או מסוגל להסביר את עצמו יותר מדי, וללא השגחה בפועל. רק חלוקת תרופות מדי פעם.
היינו איתו רוב הזמן – בהתחלה לא הפנמנו שזה המצב, ברגע שהבנו מה קורה, כבר לא זזנו ממיטתו מרוב פחד שיקרה לו משהו.
בסוף, אחרי המתנה ממושכת מאוד, נענו לבקשותינו ואשפזו אותו בפנימית עם השגחה נוירולוגית. "
פינגבק: ינואר 2015 אצל גיא זוהר | מכתבים לבריאות