למה דודתי היתה צריכה להסתובב במיון ולחדור לפרטיות האנשים שמטופלים שם?

לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 17 למאי 2015.

לפניכם סיפורה של נ' על מחסור בציוד ובאנשי צוות בבתי חולים, הגורם לכך שקרובי המטופלים ממלאים את תפקיד כוח העזר ונאלצים לחדור לפרטיותם של חולים אחרים ולקחת ציוד בלי פיקוח:

"לפני מספר שבועות, סבתי מעדה באירוע משפחתי ונקעה את רגלה. היא הובאה לבית החולים ברכבה של דודה שלי.

הכניסה למיון היתה בשיפוצים, ולקח הרבה זמן למצוא את המיון. מעבר לכך, כשנמצאה הכניסה למיון, דודתי חיפשה כיסא גלגלים כדי להוביל את סבתא שלי (שלא יכלה לדרוך על הרגל). הפקידות בכניסה למיון אמרו שאין להן כיסאות גלגלים ושאם דודה שלי רוצה, שתכנס למיון, איפה שאנשים מטופלים ורק וילונות מפרידים ביניהם, ותחפש בעצמה.

לאחר מספר דקות בהן סבתא שלי ממתינה ברכב, דודה שלי הצליחה למצוא כיסא גלגלים, שהיה 'ללא השגחה', ולקחה אותו. ייתכן מאוד שבעצם 'גנבה' אותו ממטופלים אחרים שהיו צריכים ופשוט לא היו שם באותו רגע.

למה מטופלים צריכים לקחת כיסאות גלגלים אחד מהשני כמו גנבים? למה הצוות במיון לא היה יכול לעזור לסבתא שלי בדרך כלשהי? למה דודתי היתה צריכה להסתובב במיון ולחדור לפרטיות האנשים שמטופלים שם? תוספת קטנה של קצת כיסאות גלגלים ותשומת לב של הצוות היו יכולים לשפר את החוויה הלא נעימה באופן משמעותי…"

letter-17.5

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.