לא ישבנו לשנייה, לא שתינו, רק רצנו בין המטופלים

לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 20 לאוקטובר 2015.

לפניכם סיפורה של מרים, אחות שהגיבה לסיפורה של אחות אחרת בפרויקט, עם תיאור קטן וממצה של החיים במחלקה עם פחות מדי זמן ויותר מדי חולים:

"אני אחרי משמרת לילה. עבדנו 2 אחיות על 44 מטופלים, חלקם אחרי ניתוח. לא ישבנו לשנייה, לא שתינו, רק רצנו בין המטופלים.

מה שמעצבן אותי הוא שיצאתי מהמשמרת בהרגשה של תסכול ואכזבה כי אני יודעת שלא הצלחתי להגיע לכולם, ומבחינת המטופלים לא הייתי שם בשבילם.

הגעתי הביתה מותשת ולא הצלחתי לישון, כי ניסיתי להיזכר מה שכחתי, מה לא עשיתי, מה לא הספקתי…"
letter-20.10

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.