לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 20 לדצמבר 2015.

אנו ממשיכים בשיתוף הפעולה עם פרויקט "בנפשנו", הנלחם למען זכויות החולים במערכת בריאות הנפש. לא כל מי שזקוק לסיוע נפשי סובל מהפרעה או מחלת נפש, אך אין לו ברירה אלא לקבל את התיוג תמורת הזכות לקבלת טיפול. לפניכם סיפורה של תמר, שתיאלץ לשאת בתיקה הרפואי מעתה והלאה אבחון שגוי:

"מעכשיו – אם בן משפחה אחד חולה, כל שאר המשפחה חולה.

בתחילת החודש נכנס לתוקף הצו הממשלתי, שבעזרתו עקף השר ליצמן את הכנסת, שהורה על העברת כל האחריות לבריאות הנפש ממשרד הבריאות לקופות החולים. לא סתם היה צריך ליצמן לעקוף את הכנסת בצו, שכן מדובר במהלך הרסני ופוגעני, המצמצם משמעותית את הזכאות לטיפול ופוגע באיכות הטיפול שיינתן. ואכן, לצערנו, אזהרותינו הרבות, המצטרפות לאזהרותיהם של חברי כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית ולחוות הדעת המקצועיות של עשרות אנשי טיפול ואקדמיה – מתממשות.

בינתיים נספר לכם על דיווח שהגיע אלינו ממרכזי מית"ל ברחבי הארץ (מרכז מידע ושיתוף למשפחות מתמודדי נפש), בו נמסר כי מאז כניסת הרפורמה, כל המשפחות מחויבות לגשת לרופא משפחה, שם הוא נותן ("מדביק") להם אבחנה של "הפרעת הסתגלות" באופן אוטומטי, כדי שיוכלו לקבל אישור ל-6 (!) מפגשי טיפול (בתקווה שהמלצת המטפל להמשך טיפול תאושר על ידי הבקר והפונים יוכלו לקבל יותר). הנה דוגמה להשלכות הפרוצדורה החדשה, שנשלחה אלינו לאחרונה:

כשתמר היתה בת 7, גילתה משפחתה שהאב חולה בסכיזופרניה. התסמינים הלכו והתחזקו, ולאמא נעשה קשה יותר ויותר לשהות בבית. תמר הרגישה שהיא מאבדת את משפחתה, ושהיא נשארת לבד.

לתמר אין אבחנה פסיכיאטרית, אך כדי שתוכל לקבל טיפול – תודבק לה אבחנה בכל זאת.

תמר היא רק דוגמא אפשרית אחת למדיניות הפוגענית הזו. כפי שמסביר אביאל אורן בהרצאה אותה פרסמנו כאן לפני מספר ימים, הפרעת הסתגלות היא בראש ובראשונה אבחנה פסיכיאטרית. הדבקת אבחנה למי שלא סובל מכזו (אלא "רק" צריך להתמודד עם ההשלכות הקשות והמצוקות הנלוות לכך שבן משפחה סובל ממחלה נפשית) היא לא אתית ולא מקצועית, אך נראה שמטפלים מבינים לצערם שזוהי הדרך היחידה להעניק סיוע נפשי לחלק מהאנשים הזקוקים לו.

בדיווח מספרים לנו כי בעוד שחלק מהמשפחות, ובעיקר הצעירים, לא מוכנים שתירשם להם בתיק הרפואי אבחנה פסיכיאטרית שלא מאבחנת אותם, משפחות הנואשות לטיפול מוכנות לכל רישום – העיקר שיתאפשר להם לקבל את הטיפול לו הן זקוקות. אין לנו ספק שזו בכייה לדורות שתשפיע על הקיטוב החברתי, מעבר לבעיות האתיות החמורות הכרוכות במהלך."