לצערנו, בישראל הדחוף גובר תמיד על החשוב

לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 10 לינואר 2016.

אנחנו שמחות ושמחים לראות שאחרי יותר מ-250 מכתבים ששלחנו ומאמצים רבים שהשקענו כדי לעורר מודעות למשבר ולפערים בשירותי הבריאות, גם בכנסת החליטו לעשות צעד חיובי בנושא. בשבוע שעבר (05.01.16) הכריז ח"כ ומזכ"ל מפלגת העבודה חיליק בר על הקמת שדולה לשוויון בבריאות, בשיתוף חברות וחברי כנסת נוספים, כמו גם אנשי מקצוע מתחום הרפואה. אנחנו מברכות ומברכים על הקמת השדולה, ומקווים שיהיו לה תוצאות מעשיות תוך זמן קצר ככל האפשר. נשמח עוד יותר לראות את ראש הממשלה, שר הבריאות ושר האוצר מתגייסים למטרה הזו, כדי שהיוזמה הברוכה לא תתמסמס כמו רבות מקודמותיה. לפניכם דבריו של ח"כ בר על הקמת השדולה:

"הגיע הזמן לשיוויון מלא של שירותי הבריאות בפריפריה לזו במרכז הארץ!

היום השקתי את השדולה לשוויון בבריאות יחד עם עמיתי ח"כ אילן גילאון, ראשי השדולה לבריאות ציבורית ח"כ יעל גרמן וח"כ דב חנין, יושב ראש הכנסת אדלשטיין, שר הפריפריה דרעי, יו"ר האופוזיציה הרצוג, עשרות חברי כנסת, יושב ראש הר"י, רופאים, אורחים מקצועיים וסטודנטים.

לצערנו, בישראל הדחוף גובר תמיד על החשוב. אין ספק שתחום הבריאות הוא תחום חשוב, אך לדעתי העיסוק בו גם דחוף, למרות שלא תמיד הוא נחשב ככזה.

יש לנו בישראל מערכת בריאות טובה, עם כוח אדם רפואי מצטיין. הנתונים הרשמיים מראים לנו שישראל נמצאת במקום מצוין מבחינת ממוצע תוחלת החיים. עם זאת, צריך להיזהר מלהתאהב בממוצע ותמיד לבחון את הקצוות. כך למשל, יש הבדלים של שנים בתוחלת החיים של תושבי אזורי המרכז בהשוואה לאזורי הפריפריה. ההפרש בתוחלת החיים עלול להגיע לשלוש שנים ומעלה. ההבדלים בין יישובים בודדים אף גדולים עוד יותר. כך למשל, תוחלת החיים ברעננה עומדת על 85.5 שנים לעומת 77.1 בלבד ברהט.

הדוגמה הזאת היא רק אחת מני רבות להבדלים שיוצרים אי-שוויון במערכת הבריאות בישראל. גם בחוק ההסדרים האחרון ראינו איך הצורך לחזק את הרפואה בפריפריה עולה כל פעם מחדש, כאשר נלחמנו בוועדת הכספים להחזיר את המענקים לרופאים מתמחים ומומחים שעוברים לבתי החולים בפריפריה.

המשימה המשותפת של כלל הגורמים היא להטמיע את החשיבה על הפריפריה ומתן העדיפות לה בכל תהליכי העבודה. אין זה ראוי שהתמיכה בפריפריה תהיה רק מס שפתיים. היא צריכה להיות מתורגמת להקצאת משאבים קבועה לטובת כלל התושבים, ואם נדרשת חקיקה – אז יש לפעול גם בחקיקה.

צריך לזכור שגם תקציב הבריאות בכללותו איננו מיטבי. ההשקעה לבריאות ביחס לכל תושב היא מהנמוכות במדינות המערביות המתקדמות. בעוד שבישראל ההשקעה בבריאות לנפש עומדת על כ-2,300$, במדינות ה-OECD היא עומדת על כ-3,500$ ובארה"ב קרוב ל-8,700$. שיעור מיטות האשפוז בישראל הוא מהנמוכים במדינות ה-OECD, ועומד על כ-1.9 מיטות לאלף נפש לעומת ממוצע של כ-3.3 מיטות לאלף נפש.

בכנס היום דיברנו על הזכות לנגישות לשירותי בריאות בפריפריה, על רמתם ועל השוואתם לאלו במרכז הארץ. אני מקווה שהדיון הפורה לא יהיה רק מס שפתיים אלא הכוונת פעולה לגבי הדרכים שבהן יש לפעול כדי לשפר את מצב בבריאות והתושבים בדרום ובצפון ובפריפריה החברתית והגיאוגרפית במדינת ישראל. נמשיך בעשייה."

letter-10.1

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s