לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 23 לאוגוסט 2016.

לפניכם סיפורה של נילי אורן מתחילת אוגוסט. נילי ניסתה לקבוע תור דחוף למרפאת אלרגיה עבור בתה התינוקת, וגילתה שבמערכת הרפואה הציבורית, "תור דחוף" הוא פיקציה. האפשרות היחידה היא לפנות לביטוח הפרטי ולשלם הרבה יותר:

"סיפור בהמשכים:

אז לקטנה (9 חודשים) יש אלרגיה לתחליף חלב אם (תמ״ל). ניסינו מטרנה ונוטרילון ושניהם גרמו לה לכתמים אדומים בפנים, הקאה ושלשול. במילים אחרות, הגמילה מיניקה שכל כך רציתי להתחיל תיאלץ להידחות עד שנגלה למה היא אלרגית. חבל לי.

התייעצתי בפייסבוק, ורופא אמר שאלך למרפאת אלרגיה בהקדם האפשרי. הרופאה שלה נתנה לי הפניה לשניידר או שיבא. לשיבא שלחתי פקס לבקשתם, ולא קיבלתי תשובה. ניסיונותיי לגלות אם קיבלו את הפקס עלו בתוהו. הגעתי עד לדוברת שביקשה לשלוח לה מייל. שלחתי, וכלום. בשניידר אפילו לא ענו לטלפון. כתבתי פוסט זועם בפייסבוק וחזרו אלי מהכללית וקבעו לי תור לשניידר. יאייי. לסוף אוקטובר. הא?

עצבנית החלטתי להפעיל ביטוח פרטי שלשמחתי אני פריווילגית מספיק כדי שיהיה לי, ומצאתי תור תוך יומיים לרופא אלרגיה שמתמחה בילדים ותינוקות, בעלות של 800 שקל רק הייעוץ, כשהביטוח מחזיר 80%. כלומר זה יעלה 160 ש״ח. בנוסף צריך לעשות אבחון, לא ביררתי בכמה.

אבל אז גיליתי שדרך הסדר קופת החולים עבור 120 שקל לייעוץ, אני יכולה לקבוע תור לרופא אלרגיה שמתמחה בילדים שקיבלתי עליו המלצות, ומקבל קרוב אלי. לו יש תור בשבוע הבא. אבחון עולה אצלו עוד 250 ש״ח והביטוח הפרטי יחזיר לי 80%. אחרי שקבעתי אצלו וביטלתי את הרופא הפרטי, קיבלתי היום מכתב משיבא שנקבע לי אצלם תור. הידד. ל-3 בנובמבר. וואט דה פאק.

מוזמנים להסיק מהמגילה הזו מה שאתם רוצים על מצב הרפואה הציבורית בארץ. ואז לדפוק את הראש בקיר (אבל לא חזק מדי, כי בבית החולים הסמוך למקום מגוריכם יהיה תור רק עוד חצי שנה במקרה הטוב)."