לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 18 לינואר 2017.

אנחנו לא שוכחים לרגע שהמערכת קורסת בגלל ההזנחה והשחיקה, לא בגלל האנשים הנפלאים שבה, שעושים מעל ומעבר למען המטופלים. בעקבות חוויותיה במיון, נטע ארנון-שושני רצתה לומר תודה:

"רפואה ציבורית – לא מה שחשבתם:

אתמול העברתי את היום באיכילוב (אצלי הכל בסדר, ליוויתי מישהי לבדיקות ואשפוז). במשך 7 שעות מתישות עברנו בדיקות, טיפולים, 2 מחלקות מיון, ציפייה מורטת עצבים לקליטה במחלקה, ולבסוף מעבר למיטה במסדרון באחת מהמחלקות הפנימיות העמוסות לעייפה. מילאנו טפסים, עברנו תשאולים רפואיים והלכנו לאיבוד במסדרונות. פגשנו חולים, מלווים, סניטרים, סטודנטיות לרפואה, מתמחים, רופאות ורופאים, אחיות ואחים, א/נשי ניקיון, פקידות. שמענו עברית, ערבית, רוסית, אנגלית.

ולרגע אחד, אף לא לרגע, הצוות לא חרג מהתנהלות מקצועית ומהתנהגות אנושית, עד כדי השתאות. אל מול עשרות ומאות אנשים בשעתם הלא-קלה וגם הלא-אסתטית, הם נשארו סבלניים, מכבדים ולא שיפוטיים. וזה עוד לפני שהזכרתי סתם אנשים (חולים ומלווים וגם סניטר אחד שלא היה קשור אלינו) שראו שקשה והציעו כסא או סיגריה או מילה טובה."