לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 17 לינואר 2018

מכירים את "פגישה לאין קץ"? ובכן, הכירו את המקבילה שלה במערכת הבריאות, "תורים לאין קץ". בדצמבר 2017 סיפר לנו יוסי, אב לילד קטן, את הסיפור הבא:

"הילד היה בבדיקה שגרתית בקופ"ח. היה לו דופק גבוה. הרופאה הפנתה אותו לאקו לב. המוקד הפנה אותנו לבית חולים שניידר. שניידר אמרו תשלחו פקס. שלחנו. כל זה היה בתחילת נובמבר. היום קיבלנו את הזימון משניידר. התור שלו לא בינואר, לא באפריל ולא באוגוסט. זה ב-9.12.2018. פאקינג בעוד שנה (!).

רציתי לומר על זה כמה מילים.

1) ובכן: מערכת הבריאות היא לא בחינם. אנחנו משלמים עליה מכספי המיסים שלנו, כולל מס בריאות ייחודי.

2) אחת הרעות החולות במערכת היא קבלה של חולים בתשלום (פרטיים – כאשר רופאים במערכת עובדים באופן פרטי במקום להקדיש את הזמן הזה למערכת, תיירות מרפא, וסתם שר"פ איפה שיש.

3) נכון שיש בעיה של ניהול נכון של משאבי המערכת. המקרה שלי מרגיז במיוחד. אין בעיה לקבל תור לאקו לב למבוגרים. זה לוקח שבוע שבועיים, לא יותר. הבעיה היא שיש התעקשות שבדיקה כזו לילדים תתבצע בבית חולים לילדים, אולי מחוסר מחשבה ותשומת לב, ואולי בגלל רצון של המערכת ליצור הכנסות לבי"ח שניידר. אני לא יודע. אין הבדל בין הבדיקה למבוגרים והבדיקה לילדים. הילד יכול לעשות את הבדיקה בקופ"ח מחוזית וכך העומס על שניידר ירד.

4) למרות כל הסיפור הזה, ובהכרה כי אכן יש דברים שצריך לתקן במערכת שלנו, אני עדיין סבור שמערכת בריאות ציבורית עדיין עדיפה על מערכת פרטית, ורק ארמוז בכך שאומר שאנחנו לא רוצים להיות כמו ארצות הברית בנושא הזה (ותאמינו או לא, יש אפילו מקומות יותר גרועים)."

המכתב נכתב בתגובה לציוץ הבא:
https://goo.gl/CuymLt