לאן נעלמה סבתא? אנחנו יודעים כבר מזמן שאם אין מלווה שיישב 24 שעות ביממה ליד קרוב משפחה מאושפז, דברים עלולים להשתבש כי אין מספיק אנשי צוות. לפעמים גם המאושפז עצמו עלול להיעלם מהמקום באין משגיח… בעקבות היעלמות סבתה מאשפוז, עדי קולירין כתבה פנייה זועמת לבית החולים איכילוב:

"בושה וכלימה. אני אפילו לא מאמינה שאני כותבת לכם את זה. סבתא שלי האהובה, אישה בת 93, ניצולת שואה ודמנטית, אושפזה אצלכם אתמול במחלקה פנימית ב'. עזבו את זה שהיא היתה אצלכם במיון מהצהריים ורק ב-02:00 מצאתם לה מיטה עם מוניטור, ניחא – עומס וזה. הבוקר – היא הצליחה ללכת לכם לאיבוד!! אישה בת 93, אמנם הולכת אבל רחוקה מלהיות אצנית מרתון, התלבשה הבוקר בבגדים שלה (אתם רואים מאושפזת שלכם, בת 93, יושבת בפינת מנוחה בבגדים שלה ולא בחלוק מטופלים – וזה לא גורם לכם לעצור ולחשוב לרגע?) ויצאה מהמחלקה.

כשאני קיבלתי את הטלפון המבוהל מאמא שלי, השעה היתה 09:15 בבוקר. עזבתי הכל והגעתי אליכם מתוך מחשבה שמדובר באישה בת 93 שעכשיו נעלמה ולא אמור להיות קשה למצוא אותה. כמה רחוקה הייתי מהאמת שהתגלתה לי בשעה 09:40 כשהגעתי לפתחו של בית החולים! כשנכנסתי, שאלתי את השומר בכניסה כיצד אני מגיעה לפנימית ב'. לא הספקתי להיכנס לבניין כשחזרתי לשאול אותו אם דווחו להם על חולה שנעלמה מהמחלקה הנ"ל והאם ראה אותה במקרה?

הפלא ופלא מה גיליתי – אף אחד, אבל אף אחד לא דיווח לאבטחה של בית החולים שנעלמה חולה דמנטית בת 93!! כשהגעתי לדסק הקבלה של המחלקה גיליתי שסבתא שלי נעלמה בסביבות 07:00 בבוקר!! השעה היתה כאמור כמעט 10, כמעט 3 שעות אחרי – ואף אחד, אף אחד!! לא חשב לדווח לאבטחה בבית החולים שנעלמה אישה מבוגרת דמנטית בת 93! מה שאומר שהשומרים בכניסות וביציאות של בית החולים שלכם, כלל לא היו מודעים למצב ולא ידעו לשים לב לאישה בת 93 שיוצאת לתומה מבית החולים. במיוחד שהיתה לבושה בבגדיה – דבר שהיה צריך לגרור, לדעתי, תגובה מהירה הרבה יותר מצוות המטפלים והאחיות בפנימית ב' וזאת משום שאין שום סימן זיהוי לפיו השומרים היו יכולים לזהות שמדובר בחולה של בית החולים (אני רוצה לחשוב שמטופל בחלוק מטופלים היו מעכבים לפחות, למרות שגם בזה אני כבר לא בטוחה איתכם). כשאני הגעתי למחלקה וצרחתי (כן כן, צרחתי) איך לעזאזל איבדו את סבתא שלי ואיך אף אחד לא הודיע לאבטחה? ענתה לי האחות בנונשלנטיות מטורפת – 'הנה אני מדברת עם האבטחה עכשיו'. וואלה יופי. 3 שעות אחרי (!) שהיא נעלמה לכם ואך ורק כי אני הרמתי את בית החולים על הרגליים כששאלתי את השומר, שהיה מופתע, והודיע לאחראי עליו – רק אז היא החליטה ליידע את אבטחת בית החולים! במה בדיוק זה עוזר? (אגב, גם אחרי זה ואף על פי שהאחות הזו טענה שיידעה את האבטחה, לא כל השומרים בבית החולים קיבלו את הבשורה). סבתא שלי, בשלוש השעות האלה, הספיקה לצאת מבית החולים (עם ז'קט שהסתיר גם את הפרפר שחובר אליה לצרכי אינפוזיה וגם את צמיד בית החולים שענדה) ולהגיע לחולון! חולון!! המזל שלנו היה שמשטרת ישראל הגיבה במהירות ועל זה יש לי רק דברים טובים להגיד. כי אם לא היתה לנו המשטרה שהתגייסה מידית לעזור – אני לא יודעת כמה שעות עוד היינו מסתובבים וכמה שעות היו עוברות ואיך (אם בכלל) היינו מאתרים אותה וזה היה עליכם! על אחריותכם, על מצפונכם ועל אחריות הצוות שלכם ומצפונו!! אתם יכולים להגיד 'עומס' כמה שאתם רק רוצים, אבל אנחנו מפקידים בידיכם את היקרים לנו מכל ואמור להיות לכם הניסיון המספיק, ואמורה להיות בלבכם החמלה המספיקה לדעת שאם אושפזה אצלכם חולה דמנטית בת 93 אתם צריכים לשים אליה לב!! ובטח ובטח לא לתת לה לצאת ולהסתובב בלי השגחה!! וגם אם אי אפשר לשלוט – אז לפחות להתקשר מיידית (!) למשפחה ולהודיע מיידית (!!) לאבטחת בית החולים! אני לא יודעת אם היתה בכלל אחות בעמדת האחיות כשסבתא שלי יצאה (שזה לא לעניין הואיל ועל העמדה להיות מאוישת תמיד) ואני לא יודעת אם היתה שם אחות אבל היא החליטה לנמנם באותו רגע או שסתם לא התחשק לה להרים את הראש מהמסך של הטלפון שלה – אבל מה שלא יהיה, אתם צריכים לעשות בדק בית דחוף!! מהשוטרים שהגיעו לעזור לנו הבנו שהדבר הזה לא כל כך נדיר כמו שנראה לנו. שהרבה פעמים מטופלים נעלמים מבית החולים שלכם – אבל אף אחד לא שומע על זה כי בד"כ גם מוצאים אותם. זה לא ייתכן שכך יהיה! סבתא שלי נמצאה, תודה לאל, וממש לא בזכותכם. כשהיא חזרה למחלקה גם גילינו שאתם יכולים לספק צמיד עם GPS שיתריע אם מטופל מתרחק מהמקום יותר מדי – למה צמיד כזה לא סופק עוד אתמול? ברגע שידעתם שמתאשפזת אצלכם מטופלת דמנטית בת 93?? אני לא יודעת מה בכלל אתם יכולים לעשות עכשיו בשבילי. אני רק רוצה שתעשו בדק בית, שתסיקו מסקנות מהאירוע הזה ושזה לא יחזור על עצמו ולא ימרוט את העצבים של משפחות נוספות."

 

לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 3 ליוני