אפשר לגלות אמפתיה כלפי צוות שעובד 24 שעות

רשף משולם, רופא בחדר מיון, פרסם פוסט בפייסבוק שזכה לתהודה רבה. אנחנו מעלים שוב את הדברים כאן, כי חשוב לנו להראות איך העומס משפיע על שני הצדדים ומה הפתרון האמיתי לקריסה של הרפואה הציבורית (רמז – הוספת תקנים):

"כללים למגיעים לחדר מיון:

  1. אל תבואו למעט אם הופניתם על ידי רופא או שיש מקרה חירום.
  2. קחו בחשבון שאם אתם לא מקרה חירום, סביר שתמתינו במיון באזור ה-6 שעות. לפעמים גם 10. במקרים חריגים עד 18 שעות.
  3. כשהרופא בחדר מיון מקבל אתכם בשעה 2 בלילה, תזכרו שהוא עובד רצוף, כנראה בלי הפסקה בכלל או עם הפסקה קצרה של חצי שעה, משעה 8 בבוקר. לפניו עוד 6 שעות עבודה עד שהוא ילך הביתה. וכן, 2 בלילה זה בדיוק השעה שבה הוא לוקח מבחנה צהובה במקום ירוקה, הוא מניח את צמידי האק"ג של הידיים על הרגלים ולהיפך, ופותח את התיק של משה מאיר במקום של מאיר משה (שמות בדויים כמובן).
  4. בדיקות מעבדה לוקחות זמן. שעתיים-שלוש. אנחנו לא עושים הוקוס פוקוס ופתאום יודעים את התשובות.
  5. לפעמים בבדיקות רפואיות יש תקלות טכניות. למשל דם שנקרש או דם שעבר תהליך כימי שפגע בו עד שהוא הגיע למעבדה. אין דרך למנוע את זה וזה גם לא אשמתו של אף אחד. בטח לא של האחות שלקחה את הדם.
  6. ככל שאתם צועקים חזק יותר, אתם בעצם אומרים לצוות הרפואי שאתם בריאים מספיק כדי לצעוק. מה גם – שסביר שהאח/אחות פחות ישמחו לבדוק אתכם ויעשו את המינימום הנדרש.
  7. הדמיה – יש טכנאים, יש מכונות. מכונה לא עובדת ללא טכנאי. טכנאי צריך גם הוא הפסקה לפעמים. בנוסף, צילום חזה של גבר בן 30 לוקח 3 דקות, אבל של סבתא עם אלצהיימר שמרותקת למיטה יכול לקחת חצי שעה. גם פה – אין אשמים. לא הסבתא, ולא הטכנאי. בטח שלא המכונה.
  8. בדיקות הדמיה מורכבות כמו CT דורשות פענוח של מומחה. בתורנות יש מומחה אחד (בעצם מתמחה) והרבה בדיקות CT – זכיתם להמתין עוד שעתיים-שלוש.
  9. לפעמים יש תקלות שאנחנו עושים. למשל – ב-1 בלילה (כשאני עובד מ-8 בבוקר), הזמנתי צילום עצמות חזה ולא צילום איברי חזה. זה כמובן מעכב את הבדיקה, ואפילו יצריך צילום נוסף. אני חושב שאפשר לגלות אמפתיה כלפי צוות שעובד 24 שעות רצוף ולהבין שגם אנחנו בני אדם – טעות שיכולה לקרות לכולם.
  10. אף אחד לא עושה לכם דווקא. למען האמת כל אחד מאנשי הצוות בחדר מיון ישמח לראות את חדר המיון ריק (חדר מיון ריק זה זמן טוב להצליח לשים את הראש לשעה-שעתיים). אם סיכמו אתכם לשחרור ואתם צריכים שהאחות תוציא לכם את המחט מהיד – זה ברור שאתם ממהרים, אבל האחות (אחת מתוך 2) כרגע נותנת עירוי למטופל שהגיע מיובש, ומיד אחר כך צריכה לקחת דם למטופל עם התקף הלב שהגיע הרגע.
  11. התור בחדר מיון הוא לא כמו התור בקופת חולים. חולה עם אירוע מוחי או התקף לב מקבל קדימות (זכיתם להמתין שעה נוספת). גם החולה המפרכס יקבל קדימות, ובטח שחולה שהגיע לאחר תאונה. במיון עובדים מהדחוף יותר לדחוף פחות. נראה לי שאין צורך להסביר למה.
  12. ואחרון – הגעתם לחדר מיון. ראיתם שזה הגהינום? תפנו לכתובת המתאימה – שר הבריאות – האדמו"ר מגור, וסגנו – ליצמן. זה הכל עניין של תקנים. תכפילו את כמות הרופאים והאחיות בחדר מיון – תקצרו פי 2 את זמן ההמתנה.

נכתב אחרי תורנות מיון ארוכה ובלתי נסבלת כשכל הנוגעים בדבר – אנשי צוות ומטופלים – הם קרבנות."

 

לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 22 לאוקטובר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s