לצערנו הרב, יש לא מעט תגובות ברשתות חברתיות שמצדיקות אלימות כלפי אנשי צוות רפואי. העומס, הלחץ והדאגה מכניסים אנשים למצבי סטרס, אבל אלימות היא אף פעם לא לגיטימית, ובטח שרופא/ה או אח/ות לא "הביאו את זה על עצמם", כפי שטוענים חלק מהמגיבים. א', אח מיון, קרא תגובות בסגנון הזה והחליט לא לשתוק:

"אני אח מוסמך, עובד במיון בבי"ח גדול במרכז הארץ מזה למעלה מ-3 שנים ועוד שנה כסטודנט (סוג של כוח עזר).

בתור מי שראה, רואה, וימשיך לראות התנהגויות [של אלימות כלפי צוות רפואי], הרשו לי לבקש מכם משהו אחד קטן –

תתאפסו על עצמכם.

ומהר.

מערכת הבריאות במדינה שלנו קורסת.

לא כותב הפוסט ולא אף מתמחה מרוט עיניים שנכנס לשעה ה-20 שלו בתורנות במיון אשם בכך.

הם באמת רק מנסים לעשות את הטוב ביותר שהם יכולים, בהינתן הנסיבות הבלתי הגיוניות תחתן הם מצויים.

משפטים כמו 'אתם בחרתם בזה' משוללים כל היגיון ומחשבה בריאה.

כן, הם בחרו לעסוק ברפואה. הם בחרו לעסוק במקצוע תובעני, שוחק, מערער ומטלטל, ולפעמים גם מאוד כפוי טובה.

אבל לא, הם לא בחרו להיות שקי חבטות של אף אחד. ולא, הם לא בחרו לכרוע תחת העומס הבלתי נתפס והיומיומי במחלקת המיון. גם לא במחלקות האשפוז, אגב.

אז קצת הערכה, בבקשה.

לא מתבקש או מצופה מכם לרדת על 4 ולהגיד כן ותודה על כל מילה והברה שסמכות רפואית כלשהי מעבירה כלפיכם. רק כבוד מינימלי, כמו לכל אדם באשר הוא אדם.

לא יותר, לא פחות.

ובבקשה, אל תאשימו אחרים בהתנהגות המחפירה והאלימה שלהם.

כי, אין מה לעשות, אתם בחרתם בזה.

שרק נהיה בריאים, ולא ניפגש בנסיבות כאלו לעולם."

לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 29 לאוקטובר