אם המטופל לא מתעקש, הטיפול יהיה לקוי

אשפוז בבית חולים הוא אף פעם לא דבר קל, והוא מסתבך הרבה יותר כשאתה מוצא את עצמך מתווכח ללא הרף עם הצוות בגלל טיפול לקוי ובעיות תקשורת. סוכרת היא מחלה לא פשוטה, שבלי טיפול מתאים עלולה להסתבך ולהוות סכנת חיים – וכפי שכותב לנו ג', הבלבול של אנשי הצוות הרפואי מסוכן לא פחות מהמחלה:


"במהלך חצי השנה האחרונה הייתי מאושפז ב-3 מחלקות שונות בתל השומר: פנימית ה', שיקום אורטופדי וכירורגית ג' – כולן בגלל סיבוכים של סוכרת (שגררו קטיעה של איבר בגוף ודלקת בלבלב).
יש שם בעיה כלל מערכתית בכל מה שנוגע לטיפול בסוכרת, וזה מהווה סכנת חיים של ממש. זה כל הצוות. אחיות, רופאים.
רופאת הסוכרת שלי, שהייתי אצלה ביום חמישי האחרון, הייתה ממש בשוק כשסיפרתי לה שעל סוכר של מעל 300 הם נתנו לי 4 יח' אינסולין לטווח קצר (רק לצורך הבהרה: על סוכר מעל 200, אני מקבל בסיס של 18 יח' אינסולין. 4 היח' היו אמורות להיות תוספת/תיקון – לא במקום ההזרקה הבסיסית – ואני אמרתי את זה לאחים/ות כמה וכמה פעמים).
השורה התחתונה היא, שיש לי מזל שהבאתי את התרופות מהבית (כן. תרופות לבית החולים).
משהו שם לא עובד, ואני יכול להצביע על הנקודה שבה זה לא עובד בלי שום קושי.

למיטב הבנתי, בכל תל השומר יש שני רופאי סוכרת. למעשה יש אחד, הוא מנהל. השנייה היא אחות שקיבלה הכשרה וסמכויות של רופאת סוכרת, והיא זו שאחראית על כל המאושפזים בתל השומר שהם חולי סוכרת.
במחלקות יש אחיות 'נאמנות סוכרת', שכל תפקידן הוא להזין נתונים למחשב ולקבוע תור לייעוץ סוכרת עם אותה אחות שממלאת מקום רופאת סוכרת.
במקרה הטוב, היא מגיעה אל החולה ומדברת איתו. במקרה הפחות טוב, והוא קורה רוב הזמן, היא שולחת הוראות טיפול דרך המחשב מבלי לדבר עם המטופל, ולא מוודאת שהמטופל אכן מקבל את הטיפול – כי אין לה זמן וכוח אדם (באשפוז הראשון, שארך חודש וחצי פלוס שיקום של חודשיים, לקח לי 3 שבועות ופנייה של אבא שלי ללשכת המנכ"ל, רק כדי שהיא תסכים לפגוש אותי. ואני אושפזתי בגלל סיבוכים קשים של סוכרת, כן?). כאן נוצר הכשל.

כי במחלקות לא תמיד בודקים את ההוראות שלה, ולא מבצעים מעקב אחרי ייעוץ הסוכרת. כלומר: שלחנו בקשה לייעוץ, וזהו.
אם המטופל לא מתעקש כמה פעמים שהצוות יבדוק את תוצאות הייעוץ, הטיפול יהיה לקוי. וגם אחרי זה, בהנחה שחלק מהצוות כן בדק, עדיין צריך לוודא עם כל אח ואחות שבאים לטפל בך, שהם יודעים מה צריך לעשות. לפעמים אפילו צריך להזכיר לאותו אח לבדוק שוב את המחשב, כי בגלל העומס הוא שכח…
זה חתיכת כשל בתקשורת.

הבעיה היא שאנשי הצוות חושבים שהם יודעים הכל. הם כעסו עליי על כך שלקחתי תרופות שהבאתי מהבית, אחרי שהבנתי שאני לא יכול לסמוך עליהם. כאשר הסברתי להם שהאינסולין לטווח ארוך שלהם מיושן ואני מקבל תרופה חדשנית יותר וביקשתי אישור להשתמש בה, הם כתבו ש'הפציינט מסרב לקבל אינסולין ארוך טווח', מה שפשוט לא היה נכון.
וזה ממש מסוכן. סוכרת זו מחלה שהופכת ליותר ויותר נפוצה. בארץ מדברים על כ-8% מהאוכלוסייה – ואלה רק המקרים המדווחים. רוב רופאי הסוכרת מדברים היום על מספר כפול של חולי סוכרת, בגלל אי דיווח/חוסר מודעות".

לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 07 לינואר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.