לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 7 מאי 2014

לפניכם סיפורה של טלי בריל על מערכת שמזניחה את מי שהפרוטה אינו מצויה בכיסו ודוחפת אנשים לזרועות הרפואה הפרטית – היקרה מדי עבור רוב האוכלוסייה. פורסם לראשונה באתר "סלונה":

"שלום לך שרת הבריאות הגב’ יעל גרמן, זכית. עבור בני משפחתי ושכמותי את הזוכה הגדולה: את גם שרת הבריאות אבל את גם שרת האוצר. כל הוצאות המשפחה, כל תכניות הפנאי, השוטף, הכול בעצם מתנקז תחתייך. עזבי אותך מאדון יאיר לפיד, את  והמשרד שבראשו את עומדת קובעים עבור אלפי משפחות בישראל מה יהיה כל חודש.

את בוודאי מכירה את האמירה – העיקר הבריאות, אח כמה שהיא נכונה, מרוב שהיא נכונה אנשים לא מעריכים אותה.

אבל מה קורה שככה באמצע החיים, משהו משתבש? אז היא מקבלת משמעות אחרת לגמרי.

קבלי דוגמא אחת אישית של משפחה אחת ממוצעת, אבא, אמא, שלושה ילדים, מתוך עשרות סיפורים דומים, וברשותך ובשל צנעת הפרט אני לא אכנס איתך לכל הפרטים, אלא לסיפור המסגרת.

בוקר אחד לפני כמה שנים, אי-שם במרכז קם איש באמצע החיים, אבא לשני ילדים קטנים עם כאב גב, שום דבר רציני לכאורה. מכאן לשם, מפגישה עם רופא כזה ואחר, כולם של קופת החולים מכבי אליה הוא שייך – עלה שם של רופא מומחה, פרטי כמובן. רופאי הקופה המליצו, קולגה שעבד עם האיש הסביר לו שהוא חייב להיפגש עם הרופא המומחה הזה, עם גב לא מתעסקים. עלות פגישת ייעוץ: אלף ש”ח.

יש לך ביטוח משלים? וביטוח פרטי? מזלך. ועדיין. מכאן לשם, ניתוח אחד, ניתוח שני, ניתוח שלישי, כולם בבית חולים פרטי כי המומחה שכולם שולחים אותך אליו עובד רק בפרטי, כולם בעלות של עשרות אלפי שקלים, אשפוז של מספר ימים, החלמה ארוכה וכואבת, אבדן כושר עבודה, ועדות רפואיות כאלה ואחרות. יש לך ביטוח משלים? מזלך, חכה בסוף תקבל את התשלום בניכוי השתתפות עצמית. אין לך? אתה בבעיה.

ובין ניתוח לניתוח חולפת תקופה, ושוב התדרדרות, הרופא הפרטי מבקש התייעצות דחופה לפני הניתוח הרביעי במספר, מבקש חוות דעת של פרופ’ מומחה כמובן, גב, זוכרת, לא מתעסקים,  מחליטים ללכת דרך הקופה, הרי הוא מקבל דרכה, מקבלים הפניה, וטופס 17, מתקשרים לתאם תור, מחכים 12 דקות ועדיין מיקומנו בתור 11 אז משאירים פרטים ומנסים שוב למחרת והפעם לא מתייאשים ומחכים 26 דקות עד שעונה הפקידה לתאום תורים ו… אין תורים, הרופא לא מקבל חולים חדשים דרך קופת החולים , תפנו לשר”פ (שרותי רפואה פרטית).

שם בחיוג אחד ומענה מהיר (תוך 3 דקות) ותמורת למעלה מאלף שקלים לפגישת ייעוץ יש תור לתחילת שבוע הבא, בשעה 14:30 באותה מרפאה ובאותו בית החולים שאליו הוא לא מקבל מטופלים חדשים. את עניין ההחזרים הפקידה לא יודעת, היא רק מתאמת תורים.

וגם היא מדקלמת ברצינות כמו כולם – עם בריאות לא משחקים.

חשבת שזה הכול? אז זהו שלא.

קטן הבית, הילד השלישי, יש לו – איך נגיד את זה – קצב משלו, עקומת גדילה והתפתחות.  זה לא משהו חריג, זה מאוד נפוץ. מה הבעיה, את בטח אומרת, בשביל זה המציאו את המכון להתפתחות הילד. בהצלחה לך.

אז אחרי שמולאו והוגשו למכבי שלל טפסים, ואחרי המתנה של למעלה מחודש, ואחרי שיחות תקפות וסטטוס פייסבוק עצבני במיוחד יש תור, האמת? צוות מקסים, הפיזיותרפיסטית הוכיחה עד כמה זה חשוב, התקדמות רבה, רופאת המעקב ביקשה אבחונים נוספים, ריפוי בעיסוק, ודיבור, גם כאן התעקשות ונכונות לעזוב הכול ולהגיע באפס התרעה עשו את שלהם. אבל תור? תורים אין. וכמו כל אמא ברור לי שהתקופה הזו היא החשובה להתפתחות הילד, ושכל עיכוב עכשיו ישפיע על העתיד שלו, אז ברור שגם כאן, הדרך אל הרפואה הפרטית סלולה ישירות. כי איזו אמא תזניח את הילד שלה?

ואחרי כל זה את שואלת, למה את בעצם שרת האוצר?

כי כבוד השרה, המערכת הציבורית שאת אמונה עליה, קופת החולים שאני משלמת לה מאות שקלים כל חודש, כל אלו לא ממש נותנים לנו פתרונות.

את מבינה כבוד השרה, מצד אחד יש חוק ביטוח בריאות, אני חייבת לשלם כסף לקופת חולים כל חודש. מצד שני קופות החולים לא מספקת את השירותים הבסיסיים, והרופאים שלה שמכירים כבר את מגרעות המערכת שולחים אחר כבוד אל הקליניקות הפרטיות.

כל פגישה כזו, כל רופא כזה מוריד מהתקציב שלנו בין מאות לאלפי שקלים, ואף מילה על עלויות של תרופות ואביזרים נלווים, רק רופאים.

צריך לתקן את האמירה ש'העיקר שיש ביטוח בריאות'. רצוי שילוב של ביטוח משלים ופרטי, אחרת…  אחרת אתה בבעיה.

אז פלא שאת שרת האוצר של מאות בתים בישראל?"