לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 14 מאי 2014.
לפניכם סיפורה של ד' על הפגיעה המתמשכת בבריאותה שמתרחשת בימים אלה, עקב חוסר היכולת של המערכת הרפואית להעניק טיפול ותמיכה בזמן הקריטי לבעיה:
"המקרה שלי מייצג היטב את מה שקורה בפריפריה:
ילדתי לפני כשנה, ובעקבות הלידה אני זקוקה לפיזיותרפיה של רצפת אגן.
הפיזיותרפיסטית נהדרת, נפלאה, מקצועית, לעילא ולעילא – רק שהמלצותיה הן להגיע לביקור כל שבועיים (כיוון שמלבד תרגול אני זקוקה גם לביופידבק, ואת זה לא ניתן לעשות לבד בבית).
הבעיה היא, שאין תורים.
לכן, בכל סיום ביקור אצלה אני נשלחת ממנה אל המזכירות עם פתק המבקש תור בעוד שבועיים, ומקבלת תור לעוד 6-7 שבועות…
זה לא סיפור גדול, לא מדובר בהמתנה אינסופית לניתוח או בסבל בל יתואר.
אבל כך הופכים חיים של אישה צעירה ובריאה לחיים עם אי נוחות, ועם אופציה להשלכות בריאותיות עתידיות".
מכתבים לבריאות 
לפני שנה ילדתי. קודם הייתי בהריון. בסיכון. במעקב הריון רגיל מקובל לראות גינקולוג כפעם בחודש. יש מעט מדי רופאים למעקב של הריון בסיכון ולכן למרות שהרופא המליץ על מעקב של פעם בשלושה שבועות לא ניתן היה להזמין תור במרווח של פחות מחודשים וחצי ללא פרוטקציה מאסיבית. ברוב העולם המערבי מומלץ על מעקב הריון בהריון בסיכון של פעם בשבוע – עשרה ימים.