לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 1 יולי 2014.

לפניכם סיפורה של א' שכמעט וקיפחה את חייה בעקבות לידה, כי האחיות הטרודות והעמוסות לא זכרו מי היולדת שנמצאת בסכנה וזקוקה לבדיקה דחופה:

"לפני כחמש שנים ילדתי. לידה רביעית. הלידה עברה כשורה.

העבירו אותי למחלקה. לאחר כשעה הבחנתי ברגל בווריד שהתנפח, ונהיה אדום וחם. מכיוון שאימי, לאחר הלידה הרביעית שלה, הייתה מאושפזת בטיפול נמרץ חסרת הכרה בגלל קריש דם שהתפתח, הכרתי את הסכנה.

ביקשתי מהאחות שרופא יבוא לראות  את כלי הדם. האחות הסכימה. חזרתי על הבקשה לפחות עוד פעמיים.

הרופאה הגניקולוגית הגיעה רק למחרת לאחר כ-20 שעות (!!!!). היא התנצלה ואמרה שכשהגיעה בלילה, התחלפה משמרת האחיות, והן לא ידעו לומר לה מי היולדת שנזקקה לייעוץ.

אצלי ההזנחה נגמרה בשלום, היא קראה למומחה לכלי דם. לאחר חודש נפטרה יולדת אחרת, בדיוק עם אותו סיפור."