לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 10 אוגוסט 2014.

לפניכם סיפורו של רמי מ-2013, המספר כיצד המערכת דחפה אותו לחפש פתרון פרטי בשל מחסור בתורים לבדיקות דחופות:

"הסיפור שלי, לשמחתי, הוא לא דרמה קורעת לב, אבל הוא ממחיש איך מערכת הבריאות כיום בישראל מגייסת את החרדות הכי עמוקות שלנו כדי להרוויח ולהעביר אותנו מהמערכת הציבורית הזולה למערכת הפרטית היקרה שפועלת צמוד אליה.

באמצע 2013 הופיעה לי תחושה מטרידה באזור הפטמה הימנית. אחרי כמה ימים, כשהתחושה התגברה והפכה לכאב טורדני, הלכתי לרופאת המשפחה שהפנתה אותי לבדיקת דם ולאנדוקרינולוג, שהפנה אותי בתורו לכירורג עם אבחנה שזה עשוי להיות סרטן השד. כן, גם לגברים זה קורה.

ב-21.6 הכירורג המומחה של קופת חולים מאוחדת הפנה אותי לבדיקת ממוגרפיה ואולטרסאונד שד. מיהרתי להתקשר למוקד קביעת התורים של הקופה, שבאדיבות רבה קבעו לי תור למרפאת שפרינצק במועד הקרוב ביותר האפשרי: 24 באוקטובר.

כן, תור של ארבעה חודשים.

לאדם שחושש מסרטן, ארבעה חודשים הם נצח. אני לא היסטרי, והכירורג אמר לי שהוא מעריך שהבעיה הורמונלית ואמורה לחלוף לבד. ובכל זאת, סרטן הוא אפשרות מדאיגה שחייבים לשלול או לאשש ולטפל בו כמה שיותר מהר. זו לא רק החרדה – המעשה הרציונלי ביותר במצב כזה הוא להקדים את התור.

זה כמובן מה שעשיתי. התקשרתי לעוד מכונים. במרפאת מאוחדת בפתח תקווה היו מוכנים לקבוע לי תור מוקדם יותר (המתנה של חודש), אבל רק לאולטרסאונד. במרפאת טרם בבני ברק, שעובדת עם מאוחדת, שמחו לקבוע לי תור בהתראה של שבוע בלבד, אבל אין להם ממוגרפיה. עשיתי אותה כמובן – שיהיה לפחות חצי, וחזרתי לרופא. הממצאים לא היו חד משמעיים והוא שלח אותי שוב לממוגרפיה. בינתיים, בעצת המזכירה הרפואית של מאוחדת פניתי גם לבית החולים הפרטי אסותא, שאמנם לא עובד עם הקופה אבל ישמח מאוד לקבל אותי בתשלום.

אחרי לבטים לא ארוכים הגעתי למסקנה שאני יכול לעמוד בזה ושהשקט הנפשי שלי שווה את המחיר – קצת פחות מאלף שקל לשתי הבדיקות – במקום שלושה חודשים של דאגה. קבעתי תור לאמצע יולי לממוגרפיה באסותא, ולבקשת הרופאה שבדקה את הצילומים עשיתי שם גם בדיקת אולטרסאונד חוזרת, בתשלום כמובן. הבדיקות אישרו שהנפיחות בשד איננה סרטנית והכל בא על מקומו בשלום. אני הייתי מרוצה, כי הנה אין לי סרטן; קופת החולים חסכה לעצמה הוצאה ותמשיך לקבל את כספי ביטוח הבריאות שלי; והכי מרוצים היו אסותא, שעשו את מה שבתי חולים פרטיים עושים: לתת שירות טוב למי שיכול להרשות את זה לעצמו, על חשבון מערכת הרפואה הציבורית פושטת הרגל.

גם הרופא שמח לראות את התוצאות וביקש שאחזור אליו עוד שלושה חודשים עם בדיקת אולטרסאונד עדכנית, ליתר ביטחון וכדי לראות אם הגוש אכן יתפוגג כפי שציפה. הפעם כבר הייתי רגוע יותר – התור שקבעתי חודש ומשהו קודם לכן במרפאת שפרינצק ולא זכרתי לבטל הסתדר הפעם בדיוק בזמן: 24 באוקטובר. אין ספק – היה שווה לחכות."