לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 12 אוגוסט 2014.

לפניכם סיפורה של ד', רופאה בכירה באחד מבתי החולים הגדולים בארץ, שחלקה איתנו את ניסיונה העגום בהבטחות קודמות לצוות הרפואי, וסיפרה מדוע היא מתקשה להאמין שהפעם זה יצליח:

"זה לא שאני נגד הרצון הטוב לשנות. אני פשוט לא מאמינה שזה יצליח.

הבעיה של מערכת הבריאות היא מקבלי הדעה, שאינם מודעים לבעיה (דהיינו, ח"כים ושרים), כיוון שהם זוכים לטיפול מועדף, דמוי-פרטי במערכת הבריאות. הם לא נאלצים להמתין שנה לניתוח או 10 שעות בחדר המיון.

זו אחת הסיבות שהם לא רצו לבטל את השירות הפרטי בהדסה גם אחרי מסקנות ועדת גרמן – כדי שיוכלו להמשיך לקבל את הטיפול הפרטי.

אני כבר לא מאמינה שמשהו ישתנה. כל כך הרבה פעמים הבטיחו לנו עוד תקציבים, עוד תקנים, ומשרדי הבריאות והאוצר לא מקיימים את ההבטחות. ועדת גרמן היא אכזבת חיי. מאכזבים אותנו פעם אחר פעם, ונראה שגם הפעם יהיה בדיוק אותו הדבר. יש עוד טעם למחות, להתלונן? כל עוד הם לא נאלצים לעבור מה שאזרחים מהשורה עוברים יום-יום, הם לא באמת יבינו, ולא באמת ינסו לשנות. אני כבר התייאשתי…"