לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 1 ספטמבר 2014.

לפניכם סיפורה של אורנה רודי, על דחיות ועיכובים בטיפול שקיבלה אחותה, עד שהמשפחה נאלצה לפנות לרפואה הפרטית, אך כבר לא ניתן היה להציל את חייה:

"אחותי ז"ל (מלכה כמליאן) נפטרה בגיל 59 מסרטן קיבה בגלל הזנחה רפואית.

היא התלוננה על קשיים בבליעה ורק אחרי שלא הצליחה לאכול כלל נשלחה ע"י רופא המשפחה לאיכילוב לבדיקת גסטרוסקופיה.

באיכילוב בוצעו שני ניסיונות בהפרש של ימים לבצע את הבדיקה אבל הם לא צלחו כי הגידול חסם את הכניסה.

במקום לאשפזה היא נשלחה הביתה ומצבה הלך והחמיר.

בייאושנו פנינו באופן פרטי אל רופא בכיר באיכילוב וראה זה פלא, למחרת היא אושפזה והבדיקה בוצעה.

זה היה מאוחר מדי. הגידול היה מפושט ותוך מספר חודשים ולאחר שני ניתוחים היא נפטרה.

למודי ניסיון, מרגע שאובחן הסרטן הלכנו לביקור פרטי אצל מנהל המחלקה האונקולוגית באיכילוב על מנת להבטיח שיהיה עם מי לדבר.

כאמור היה מאוחר מדי."