לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 2 אוקטובר 2014.

לפניכם סיפורה של ע' מספטמבר 2014, על הסבל והנזקים שנגרמים לציבור החולים בשל ניסיונות לחסוך כסף על ידי העברת פרוצדורות רפואיות לידיים בלתי מיומנות:

"אני בת 55, חולת סרטן שד, ומבקרת במחלקה האונקולוגית בבית החולים כל שבוע או שבועיים לטיפולים קבועים. לפני כל טיפול כימותרפי, צריך לקחת בדיקת דם מהאצבע של כל מטופלת כדי לבצע ספירת דם, כי לפי רמת הכדוריות הלבנות והאדומות מחליטים אם ואיך לבצע את הטיפול.

עד עכשיו, הייתה מגיעה אחות מהמעבדה כדי לבצע את הבדיקות האלה. זו ה'תחנה הראשונה' של כל מטופלת, שמתחילה יום ארוך ומעייף של טיפול.

לאחרונה היו קיצוצים במחלקה האונקולוגית, ותפקיד האחות המבצעת בדיקת דם ראשונית הועבר לחברה אחרת, קבלנית משנה. העובדים של החברה הזו קיבלו הכשרה של כשבועיים כדי לבצע את הבדיקה.

הסצנה שהתקבלה בטיפול האחרון שלי היתה סוג של 'מרחץ דמים': לא רק שהבדיקה לקחה הרבה יותר זמן ונדרשו דקירות חוזרות כדי להוציא את הדם (והבודק נראה כמו בבית מטבחיים, עם כפפות מכוסות דם) – הדגימות עצמן היו באיכות גרועה.

חלק גדול מהבדיקות חזרו ללא תוצאות משום שהדם לא נלקח כמו שצריך ונקרש עד שהגיע למעבדה, מה שהצריך ביצוע מחדש של הבדיקה. חוסר המקצועיות הוביל לזה שהמטופלות נאלצו לעבור דקירות בכמה אצבעות, שבוצעו בצורה רשלנית ומכאיבה.

בשלב מסוים, האחיות היו כל כך מזועזעות מאיכות הבדיקות שהן החלו לקחת בדיקות דם בעצמן, במקום לבצע את אלף ואחת המטלות שהן נדרשות לבצע גם ככה. הן הבינו שאם לא יעשו זאת בעצמן, הטיפולים לא יתבצעו. כדי לחסוך למטופלות זמן וכאב נוסף, הן פשוט ביצעו גם את השלב של בדיקות הדם, למרות שהן לא אמורות לעשות את זה. האנדרלמוסיה היתה בלתי נסבלת והאחיות כמעט קרסו מהעומס – שלא לדבר על המטופלות המסכנות, שגם ככה התכוננו ליום ארוך וקשה של טיפול, ולא ציפו לסיבוך הנוסף והמיותר הזה.

כל זה כדי לחסוך כמה גרושים על חשבונם של חולי סרטן."