לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 26 אוקטובר 2014.

לפניכם סיפורה של י' על הניתוח שעברה אמה, ועל ערנות מתמדת שנדרשים מטופלים לגלות בבתי חולים כדי למנוע תקלות שעלולות לסכן את המשך הטיפול שלהם, ואפילו את חייהם:

"לפני כמה חודשים עברה אמי ניתוח בבית חולים בירושלים. לאורך כל האשפוז שלה, היו בלגנים במחלקה שבה אושפזה: חלק מהם היו דברים קטנים יחסית, כמו למשל העובדה שלא היה אף חלוק אשפוז בגודל שלה (למה אין חלוקי אשפוז לאנשים גדולים מהממוצע?). בסוף אמרו לה לקחת שני חלוקים בגודל XL וללבוש אחד מקדימה ואחד מאחורה. לא הכי נעים.

אבל היו גם דברים יותר רציניים. בשלב מסוים, הרופאים רצו לבדוק את הפרטים לקראת הניתוח שלה, אבל במקום התיק הרפואי שלה הסתכלו על תיק של מישהי אחרת. הם לא השגיחו בטעות עד שהיא שמה לב בעצמה והעירה על זה. אני לא יודעת מה היה קורה לה או למנותחת האחרת אם הן היו נשלחות לניתוח עם התיקים הלא נכונים.

ממראה עיניי אני יכולה להעיד שהחדרים עלובים ומדכאים, שהיה די קשה לתקשר עם האחיות, ושבזמן שהייתה בניתוח העבירו אותה למיטה אחרת במחלקה בלי לומר לנו כלום – המיטה החדשה הייתה לכאורה במיקום טוב יותר, ובכל זאת, עלינו לחדר ובהתחלה לא הבנו לאן נעלמו כל הדברים שלה. אין ספק שהם דאגו שנשמור על ערנות כל הזמן…"