לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 27 נובמבר 2014.

לפניכם סיפורה של אביבה, שנכדתה החליטה לנקוט יוזמה ולפנות לקבלת חוות דעת שנייה, וכך נמנעה מבזבוז זמן מיותר על בדיקות נוספות ולא עיכבה עוד יותר את הטיפול בסרטן שבו חלתה:

"נכדתי בת 26, וסובלת כשנה מגירוד קשה באזורים שונים בגופה.

בביתה הצטברו משחות ותרופות אחרות, שניתנו לה ע"י רופאים שונים אליהם פנתה, ושלא הועילו כלל.

לפני כחודש, כשחשה כאב בבלוטות הצוואר, היא פנתה לבית חולים. הרופא שראה אותה צייד אותה בערימת טפסים לבדיקות, שאותן עליה לבצע בקופת-חולים, על כל המשתמע מכך לגבי המאמץ, משך הזמן שצריך להמתין לכל בדיקה והטרטור הכרוך בזה.

באותו יום היא הרגישה שמשהו לא בסדר, והחליטה לפנות לבית חולים אחר, ומשם העניינים התגלגלו במהירות: הרופא שראה אותה קבע את האבחנה הרפואית ותוך שבוע או עשרה ימים, היא כבר קיבלה טיפול כימותרפי ראשון.

כל כך הרבה רופאים לא קישרו בין הגירוד לבין מחלתה: סרטן בלוטות הלימפה. גירוד בגוף הוא תופעה ידועה הנלווית ללימפומה, כך אמר הרופא שאיבחן.

בעיני, כסבתה, זוהי רפואה חסרת-לב במקרה הטוב…

על בורות/רשלנות כבר דיברנו?

אני מקווה שרופאים ואנשים שסובלים מהתופעות שתיארתי ייעזרו בניסיוננו העגום: אילו פגשנו רופאים יותר מיומנים, ערניים, אכפתיים, יכולנו להקדים בהרבה את תחילת הטיפול."