לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 25 דצמבר 2014.
לפניכם סיפורו של א', סטודנט לרפואה, שקרא כתבה על "מכתבים לבריאות" שהתפרסמה באתר "גלובס" וביקש לחלוק איתנו את נקודת המבט שלו מהצד של הצוות המטפל:
"אני סטודנט לרפואה במיון באחד מבתי החולים הגדולים בארץ.
אנחנו עובדים בתת תקן. קורסים תחת נטל העבודה, ביחד עם צוות האחיות. המתקנים לא תואמים לתקן, כוח האדם לא מותאם לגידול באוכלוסיה, ונכון – כמה שאנחנו מנסים 'לתקתק' עבודה ולקבל החלטות של שחרור/אשפוז כמה שיותר מהר, אנחנו עדיין בני אדם, שבמקביל גם בודקים חולים.
צוותי הביטחון של בית החולים הם החברים הכי טובים שלנו, כי לא פעם הם מגנים עלינו מפני אלימות של חולים ומלווים.
החולים והמלווים צודקים. לחכות שעות לייעוץ רפואי זה לא הוגן, אבל גם אנחנו לא אשמים פה, ונמצאים במצב מתסכל. זה קורה לנו לא רק פעם אחת בביקור חד פעמי במיון, אלא כל יום מחדש, כי זו העבודה שלנו.
אל תצעקו. אל תאיימו עלינו. פשוט תשלחו לפקידים שם במשרד הבריאות את דעתכם. לכן אני דווקא רואה בפרויקט הזה משהו חשוב."
מכתבים לבריאות 
פינגבק: דצמבר 2014 אצל גיא זוהר | מכתבים לבריאות