לצפיה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 30 דצמבר 2014.

לפניכם סיפורה של חנה זהר, ששלחה מכתב תלונה אל בית החולים שבו טופלה לגבי בדיקה חשובה שנמנעה ממנה בעת ביקור במיון עם כאבים חזקים בוושט ובחזה, ככל הנראה עקב מחסור באנשי צוות מתאימים. אנו מפרסמים אותו כאן שוב לבקשתה, היות שהיא לא קיבלה מענה מהמערכת:

"שלום רב,

בצהרי ערב ראש השנה אכלתי דג. פתאום הרגשתי בבליעה כאב חד ועמוק פולח מהגרון ועד לבטן. מאותו רגע כל בליעה היתה מלווה בכאב. הבנתי שאני חייבת לגשת לבית חולים הקרוב לביתי.

אחות מנתבת שלחה אותי למחלקת אף אוזן וגרון. 'הנה החולה הראשונה שמגיעה עם עצם של דג', אמרו שם. מסתבר שזהו ריטואל קבוע בתקופת החגים. רופאה החדירה לאפי צינור עם מצלמה. לאחר כמה ניסיונות שלחה אותי חזרה לחדר המיון. לא עלה בדעתה לשלוח אותי לבדיקת CT, היא אמרה שהיא אחראית  רק לאזור שמהאף עד הקו העליון של הצוואר.

סיפרתי לאח שהגיע  על אכילת הדג ומה אני מרגישה: גלים של כאב חד בחזה ובגרון. במיוחד בבליעה. 'מה שאת מתארת זה התקף לב', הוא אמר. שלחו אותי לצילום חזה ועשו לי א.ק.ג. – אלו שללו את האבחנה האחרונה.

חזרו לעצם הדג. הרופאה התורנית (מתמחה?) אמרה שיצטרכו לעשות לי גסטרוסקופיה, אבל יש בעיה: אין צוות, וגם יכולות להיות תופעות לוואי. בתי, שליוותה אותי, שאלה מדוע לא עושים לי CT. הרופאה ענתה שתדבר עם מנהל חדר מיון (תורן), ושהוא ודאי 'יכעס עליה'. ההנחיות בטלפון היו לתת לי תרופה  אנטי דלקתית ולראות במשך הלילה, אולי העצם תיספג ברקמות.

הועברתי למחלקת השהייה למעקב. החזיקו אותי בצום. נאמר לי שמתכוונים לעשות לי גסטרוסקופיה בבוקר. בשעה 12.00 בצהריים הגיע הרופא. הוא לא ממש רצה לעשות לי גסטרוסקופיה. אין צוות מלא – כך הבנתי ממנו. הוא ביטל את הצום ואמר לי לאכול מהמגש שלידי. כשראה שהצלחתי לאכול את הגבינה הרכה החליט להשהות את הבדיקה. אמרתי לו שאמנם אכלתי את הגבינה כי הייתי רעבה אך עם כאבים מאוד חזקים.

הלכתי הביתה עם סיכום אשפוז. העצם המשיכה לגרום לי כאבים עצומים. הונחיתי לחזור ביום ראשון לעשות את בדיקת הגסטרוסקופיה ואם יהיה חום לחזור מיידית. אני לא מבינה: הרי יודעים שבערב חג יש תופעה של בליעת עצמות, סביר שעצם אחת או שתיים יעמיקו לוושט כמו שקרה לי. אז למה אין צוות למקרה כזה? 'ערב ראש השנה זה לא יום לחלות', אמרו לי בבית חולים. אבל מי שכבר מגיע בערב החג הוא ודאי במצב קשה. בנוסף לכאבים הקשים הלכתי הביתה בהרגשה מאוד רעה. מה קורה כאן? התרופפות במחויבות הרופאים בבתי החולים?

חזרתי במוצ"ש עם חום. מצאתי חדר מיון אחר. מתפקד. רופאים במקום, מחליטים ופועלים. בבדיקת CT שנמנעה ממני בביקור הראשון התגלתה העצם בוושט. בינתיים היא הספיקה לגרום לזיהום בבית החזה. הועברתי במהירות לחדר ניתוח.

היום אני יודעת שביצוע בדיקת CT היה הכרחי וקריטי. בכל זאת, שלושה רופאים נמנעו מלהחליט על ביצועה. ידוע לי שבעבר היה מקרה קשה של זיהום (פרפורציה) עם סיבוכים בעקבות בליעת עצם דג. גם שם לא מיהרו לעשות  CT בזמן. אמרו לי שהוצא אז פרוטוקול לפיו היו צריכים לעשות לי CT. אז מה קרה? האם מישהו רצה לרצות את המערכת ולחסוך בעלויות הבדיקה?"