לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 15 פברואר 2015.

לפניכם סיפורה של תמי גורביץ, טכנאית הדמיה ואשת מקצוע מנוסה העובדת במשכורת מינימלית ברמה סטודנטיאלית, וזוכה ליחס מזלזל ולעגני למרות שהתפקיד שלה הוא מהחשובים ביותר בתהליך האבחון של בעיות רפואיות (פורסם לראשונה בפייסבוק):

"אתמול שבתתי לראשונה בחיי. אף אחד לא ידע, אף אחד לא שמע.

אתמול שבתו טכנאי הרנטגן בכל הארץ במחאה על שכר מגוחך אבל אף מהדורת חדשות לא דיווחה על כך. לא לחינם אנחנו מרגישים האנשים השקופים. אלו שתמיד יהיו שם ויעשו את העבודה. למי שלא יודע, טכנאי הרנטגן אחראיים על כל סוגי ההדמיה הרפואית מצילומי רנטגן, דרך בדיקות CT, אולטראסאונד, ממוגרפיה, MRI ועוד.

לא פעם נתקלתי בשאלה 'לומדים את זה? לא אחות עושה את זה?' או 'מה כבר יש ללמוד כל כך הרבה? מכוונים את המכשיר לאיבר ולוחצים על כפתור'. זה כמו להגיד למנתח, 'מה אתה כבר עושה? חותך, מוציא את מה שחולה ותופר'. העבודה שלנו היא עולם ומלואו.

אבל עדיין כשאני הולכת לראיונות עבודה בהם מחפשים 'טכנאית אולטראסאונד עם לפחות 5 שנות ותק' לא מתביישים ומדברים איתי על '26 ש״ח לשעה, אולי נצליח להעלות ל-27 ש״ח אבל לא בטוח'. הידע שלי, שרכשתי במשך שנים, כנראה שלא שווה הרבה לרמי הדרג.

אז שבתנו, ואני מקווה שנמשיך לשבות כדי להביא לידיעת הציבור וכמובן לאלו היושבים אי שם בראש הפירמידה שאנחנו אמנם כוח פרא-רפואי, אבל בלעדינו לא יתקיימו ניתוחים, בלעדינו, ברוב המקרים, לא תשוחררו מחדר מיון, בלעדינו אין רפואה. כולי תקווה שהפוסט הזה יגיע גם לאיזה תחקירן/כתב בריאות/מפיק שירימו את הכפפה ויעשו כתבה על הנושא, בדיוק כמו שהיה אצל הרופאים, האחיות והעובדים הסוציאליים. גם אנחנו, טכנאי הרנטגן, לא שקופים."