הייתי צריכה לשמור על 100% ערנות כל הזמן כדי שלא יהרגו את בעלי בטעות

לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 8 מרץ 2015.

לפניכם סיפורה של ד' מינואר 2015, על חוסר תיאום בין טיפול בבתי החולים לטיפול בקהילה שמסכן את חיי החולים:

 

"בעלי אושפז בבית חולים אחרי אירוע מוחי. אלה היו כמה ימים מפחידים מאוד. הוא סובל מכמה בעיות בריאות, ובין היתר הוא אחרי השתלת מסתם אאורטלי [המסתם באבי העורקים] וקוצב לב. הוא בסך הכל היה בבית החולים ימים ספורים, ושחררו אותו ממש מהר יחסית, כי הרופאים טענו שהוא בסדר – למרות שהוא בקושי הרגיש את צד ימין של הגוף, התקשה ללעוס ולדבר, ולא היה מסוגל להתלבש לבד או אפילו לסגור לבד את הכפתורים בחולצה. אבל זה לא הדבר הגרוע ביותר.

בכל תקופת האשפוז שלו, הוא ראה את הרופאים לדקות ספורות בלבד, ולא היה להם זמן להקדיש לו ולכל הבעיות שלו. הנוירולוג שהחליט לשחרר אותו אמר לנו שהוא חייב לעשות בדיקת קרוטיס (אולטראסאונד של עורקי הצוואר) בדחיפות כדי לוודא שאין שם עוד קרישי דם, וגם צילום MRI של הראש. שאלנו למה לא עושים את הבדיקות האלה בבית החולים, אם הוא כבר מאושפז. הרופא אמר שיש תור ממש ארוך לבדיקות האלה, ושמותר לו להפנות רק פציינט אחד ביום לקרוטיס – ושעם ה-MRI בכלל אין סיכוי. הוא טען שבקהילה יתנו לנו תור תוך כמה ימים, מקסימום שבוע, ושאין טעם להמשיך להחזיק אותו באשפוז.

על זה יש לי רק דבר אחד לומר: כשאומרים בבית חולים "בקהילה יטפלו בכם", זה אומר שזורקים אתכם לכלבים. עם מי לא דיברתי, על מי לא צעקתי, למי לא בכיתי בקופת חולים. התור הדחוף לקרוטיס היה רק אחרי שבועיים וחצי, וגם זה עם תחנונים והפצרות. בן אדם אחרי אירוע מוחי! ולגבי ה-MRI, התור היחיד הפנוי היה אחרי 5 חודשים.

וכדי להגדיש את הסאה סופית, במכון שבו מבצעים את ה-MRI שאלו אותי אם יש לו מתכות בגוף. אמרתי שיש לו מסתם וקוצב לב. אז הסבירו לי שהוא לא יכול לעשות את הבדיקה כי זה עלול לגרום לו לדום לב. כלומר, לנוירולוג בבית החולים שמתרוצץ בין המאושפזים ומקדיש לכל אחד רק שתי דקות לא היה זמן לקרוא את כל הפרטים בתיק הרפואי שלו, ולא שם לב שהוא שולח את הפציינט לבדיקה שיכולה להרוג אותו.

זה מפחיד ומייאש, ובעיקר מאכזב, שהייתי צריכה לשמור על 100% ערנות כל הזמן כדי שלא יהרגו את בעלי בטעות, מחוסר זמן ותשומת לב. ועל ה'טיפול המסור' בקהילה בכלל אין לי מה להוסיף."

letter-10.3

מחשבה אחת על “הייתי צריכה לשמור על 100% ערנות כל הזמן כדי שלא יהרגו את בעלי בטעות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s