לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 19 למרץ 2015.

לפניכם סיפורה של יהודית פיקראש, שסבתה נפטרה בטרם עת בגלל חוסר תשומת לב למינון התרופות שקיבלה בזמן אשפוז:

"למרות הרצון שלי לא להתייחס בצורה כזו או אחרת, אני כבר לא יכולה להכיל את זה יותר.

שמעו סיפור – יש כדור שנקרא קומדין. את הכדור הזה נותנים במינונים שנקבעים כל פעם מחדש לפי בדיקת דם שצריך לעשות. כשלא עוקבים אחרי בדיקות הדם ופשוט 'זורקים' לחולה את הכדור, מדללים את הדם שלו למצב כמו של מים ובסוף הוא נפטר. מוות שמלווה בהרבה סבל (גם אם למספר ימים בלבד), מוות מיותר בגלל חוסר תשומת לב של הרופאים. חוסר תשומת לב, בגלל תנאי העומס, שמביאה לאסון. איך אני יודעת? סבתא שלי היא זאת מהסיפור.

[הערה: קומדין היא תרופה נוגדת קרישה לדילול דם – צוות מכתבים לבריאות]

למה זה קרה? אבי נפטר בזמן שסבתא היתה מאושפזת, המשפחה ישבה שבעה, ולכן נעדרנו מספר ימים ממיטתה ולא היו שם כדי להשגיח בכל רגע.

תודה לך, מדינת ישראל, על הכאוס הנוראי בה את מתנהלת ומנוהלת. תודה לך על שבגלל הכאוס הזה, סבתא שלי הלכה לעולמה."