לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 17 למרץ 2015.

לפניכם סיפורה של דפי מחודש פברואר 2015: דפי ליוותה את בתה הסובלת מצליאק באשפוז – וגילתה שבית החולים לא ערוך לספק תזונה מתאימה נטולת גלוטן, כך שהילדה היתה נותרת ללא מזון או עם תזונה שמחריפה את מחלתה, אלמלא המשפחה דאגה לכך:

"אני 'מבלה' בבית החולים מיום שישי עם הפוחחת. ברגע שהגענו הודענו שהיא צליאקית. זה כתוב בגדול בגיליון שלה ויש לה צמיד אדום.

איך בשם אלוהימה משאירים ילדה בת שמונה וחצי ארבעה ימים בלי אוכל? פעם אין תזונאית, פעם אין חותמת של רופאה בכירה – בשורה התחתונה אנחנו מביאים לה אוכל בלי גלוטן מבחוץ כל יום. בתשלום.

חוץ מזה אין להם כמעט מודעות לסוגיית הגלוטן בתרופות. שלא תבינו אותי לא נכון – הצוות מקסים, אחיות ורופאות נהדרות ומסורות (וגם הרופאים בסדר), אבל אין להם כרגע יכולת לטפל באחוז שלם מהאוכלוסייה.

השתחררנו אחרי ארבעה ימים, בלי לקבל פירור שמותר לה לאכול. הובטח לנו שליום החמישי הוזמנה לה מנה.

נציבת פניות הציבור בבית החולים התנצלה וטענה שהנהלים רועננו בעקבות פנייתנו. למען האמת, היא לא שכנעה אותי…"