לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 7 למאי 2015.

לפניכם סיפורה של ס', שאביה אושפז במצב של תרדמת בתנאים קשים וכמעט ולא זכה ליחס או לטיפול בשל הצפיפות בבית החולים. הסיפור הגיע ב-16 במרץ 2015, יום לפני הבחירות:

"נזרקנו לפנימית ח׳, כנראה ה-ח' מייצגת 'פנימית חרא', כי זו הפנימית של כל הזקנים שמתפגרים עוד שנייה. ריח של שתן במסדרון, מכשירים שצריך ואין פה. השליכו את אבא שלי בתרדמת להתפגר במחלקה הכי זולה ודוחה כדי לא לתפוס מקום במחלקה היוקרתית.

אם איזו מפלגה רוצה שיהיה לי מחר זמן להצביע להם, שירימו טלפון למי שצריך וידאגו שלא יזרקו את אבא שלי להתפגר במחלקה שבה זה הכי זול. יש פה שני חולים עם 'חיידקים אלימים' במיטות ליד אבא, צריך לחטא ידיים לפני ואחרי שניגשים אליו. ממש נפלא.

אגב, עברו 5 שעות מרגע שחולה תרדמת מונשם נכנס למחלקה הפנימית ועד שהרופא הגיע!!! בינתיים שכחו לשים לו אינפוזיה כבר 6 שעות, נגמרה שקית ההזנה ולא שמו לב. ארבעה חולים בחדר עם זיהומים מידבקים ושלט אזהרה צהוב בוהק. ד״ר לוי החמוד מטיפול נמרץ לב אמר שבפנימית יש הרבה פחות זיהומים מאצלו.

אציין לשבח את מחלקת טיפול נמרץ קרדיולוגי, אנחנו רק רוצים לחזור לשם, איפה שמתייחסים לחולים כאל בני אדם ולא כאל גופה-עתידית. אמרו לנו 'טיפול נמרץ פנימית', קיבלנו 'טיפול מוגבר' בשם בלבד, ובפועל זה 'החדר של הזקנים שבמילא עוד שנייה מתפגרים אז זרקו אותם שם'.

אני קוראת על מערכת הבריאות המטונפת שלנו שנים על גבי שנים ופתאום נתקלת בזוועה הזו בעצמי. המציאות עולה על כל דמיון."