לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 10 למאי 2015.
לפניכם סיפורה של א', תושבת הדרום שחלקה איתנו את התסכול הרב שהיא חשה לגבי המחסור בתורים לטיפול בחולי סכרת, והנזק שעלול להיגרם כתוצאה מכך לטווח הארוך:
"מספר האנשים המאובחנים כחולי סוכרת בארץ עולה משנה לשנה.
לאחת מקופת החולים אין בכלל רופא סוכרת מחוזי במחוז דרום.
בקופת חולים אחרת יש במחוז דרום מרפאת סוכרת שנמצאת בעומס מטורף ולא מצליחה להתמודד עם מספר המטופלים.
סוכרת לא מאוזנת מביאה לאי ספיקת כליות (כלומר לצורך בדיאליזה), למחלה עצבית בגפיים שעלולה להסתיים בקטיעת רגליים, לעיוורון, למחלות לב ולאירועים מוחיים.
אם לא יושקעו משאבים בטיפול בסוכרת היום, כספים רבים יוזרמו לטיפולי דיאליזה וקצבאות נכות בעוד כעשור. אני לא מבינה, מה האינטרס של קופות החולים לגרום לעצמן עוד הוצאות בעתיד? ומה המדינה מרוויחה מהחיסכון על חולים עכשיו, אם היא ממילא תצטרך לשלם להם קצבאות בעוד כמה שנים ולבזבז את כל מה שנחסך, ועוד יותר מזה?"
פינגבק: מאי 2015 אצל גיא זהר | מכתבים לבריאות