לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 25 לאוקטובר 2015.

לפניכם סיפורה של ד"ר רות גור, רופאה כירורגית, על העומס הבלתי נסבל בבתי החולים בעונת החורף:

"חדרי המיון והמחלקות הפנימיות, בעיקר בחורף, הם חלון ראווה – לא של הרפואה הציבורית אלא של החברה בישראל.

החברה שאני אישית עדה לכך שכבר שנים מקטרת ומקטרת אך מתנערת מכל אחריות אישית לגורלה ותמיד מאשימה מישהו אחר.

רמת ההשקעה ברפואה בארץ איננה גזירה משמיים. זו החלטה ארצית מאוד של מי שמחלק את הכסף שלנו ממיסים – הממשלה. ואת הממשלה בוחרת החברה הישראלית. הציבור שמקטר אבל אף פעם לא לוקח אחריות.

הציבור שהלך בהמוניו להצביע – בגלל איום שכן או לא קיים מאיראן. הציבור שבמקום לתמוך בשביתת הרופאים האחרונה ולצאת איתה לרחובות – יצא כנגד הרופאים בטענה שהם חמדנים.

אף פוליטיקאי חוץ מליצמן מהעדה החרדית לא נלחם לקבל את תיק הבריאות, וליצמן מחויב לציבור מאד מסוים שבחר בו.

הסיבה היחידה שעדיין מקבלים שירותי בריאות מעולים במערכת הציבורית בישראל מתאפשרת רק הודות לשני גורמים – לאנשי הצוות שעושים מעל לכוח אנוש כדי לחפות על העדר תקנים, ולהתפתחות הרפואה הפרטית שמקטינה מעט את העומסים. אגב, אותה רפואה שכולם יוצאים נגדה כבר שנים – אבל אני אגלה לכם סוד – אם באמת מישהו יקום ויגביל אותה, באותו יום תקרוס הרפואה הציבורית.

הישגי הרפואה בארץ למרות המיקום הנמוך בסדר העדיפויות של כולם הם סיבה לגאווה. הבריחה של הציבור מאחריות למצבו הישר לחיק מחוזות הקיטורים והבכי? היא בושה גדולה וכתם על העם הזה.

תחשבו על מה שאמרתי בפעם הבאה שאתם מבקרים קרוב משפחה מאושפז או מלווים אותו למיון, ומאידך בפעם הבאה שאתם הולכים להצביע."