הופניתי למרפאת כאב להמשך טיפול. ניתן לי תור לעוד תשעה חודשים

לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 15 למרץ 2016.

לפניכם סיפורה של א', על המנגנון הבירוקרטי המסורבל שמונע ממנה לקבל את הטיפול המתאים ביותר לכאבים שמהם היא סובלת:

"אני סובלת ממחלת מפרקים אוטואימונית, שמסבה לי כאבים בלתי נסבלים. הופניתי למרפאת כאב להמשך טיפול. ניתן לי תור לעוד תשעה (!) חודשים.

בינתיים אני לוקחת משככי כאבים חזקים מאוד, אני משתמשת במדבקות מורפיום. אני יכולה לפנות לראומטולוג או רופא משפחה כמובן, אבל הם לא יכולים לעזור לי בעניין קנביס רפואי. אם את רוצה משהו שהוא לא אופיאטים, הם לא הכתובת.

חשוב לי להדגיש – זו לא גחמה של סטלן. המחלה שלי ברשימת ההתוויות לקנביס רפואי. אני לא מעשנת בכלל… אבל בפעם היחידה שבה ניסיתי קנביס, ישנתי לילה שלם בלי לקום מכאבים. ישנתי שינה אמיתית, כמו פעם. אם זה עוזר יותר ממורפיום, ופחות ממכר ממורפיום… אני מאד נזהרת עם המורפיום, ושמה את המדבקות רק כשאני מרגישה שאין ברירה. הבעיה היא שהגוף מתרגל מהר למורפיום ואז רוצה עוד. זה רע.

ומסתבר שמערימים המון קשיים כדי לקבל רישיון לקנביס רפואי. כדי להוציא רישיון הם רוצים תיעוד מטורף של כל מה שלקחתי: כמה, מתי, ממתי עד מתי, מי נתן… בקשו שאשמור קבלות. זה מגוחך, כי נותנים בקלות תרופות הרבה יותר קשות וממכרות, בלי פיקוח כזה.

מה עוד שביה"ח והרופאים בקהילה אינם מתקשרים ביניהם, ונוצר 'טלפון שבור' שעוד יותר מקשה ומסבך את העניינים. ואני ממשיכה לחכות."

letter-15.3

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s