לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 12 ליולי 2016.

התכנית "סדר יום עם קרן נויבך" המשודרת ברשת ב' ממשיכה לעקוב אחר נזקי הרפורמה בבריאות הנפש. בתחילת מאי הוצג בתכנית סיפורו של דרור, אדם שהתמודד עם משבר בחיי הנישואין, קיבל "תווית" של פגוע נפש וכתוצאה מכך נתקל בקשיים בהשגת עבודה ורישיון נהיגה. עובדת סוציאלית שהשתתפה גם היא בתכנית העידה כי סיפורים כאלה נפוצים יותר ויותר מאז החלת הרפורמה, וגורמים נזק ארוך טווח לחייהם של אנשים. הנה תקציר דבריהם מתוך התכנית:

"דרור: אני בן 35, ילד להורים גרושים, וברבות השנים מצאתי את עצמי בקשיים במערכת יחסים בהשפעת הגירושים של ההורים. במערכת יחסים הראשונה והארוכה שלי, כשהייתי נשוי 8-9 שנים, חוויתי לא מעט קשיים. אחרי שהתגרשתי הכרתי אישה אחרת והחלטתי להתחתן, ושם הקשיים באו לידי ביטוי בצורה קצת יותר קיצונית. החלטתי מיוזמתי שאני רוצה לקבל עזרה. פניתי לרופאת המשפחה שלי, סיפרתי לה בקצרה את הרקע. היא המליצה לי ללכת לפסיכיאטר. התקשרתי וקבעתי פגישה למישהו פרטי. נפגשתי איתו וסיפרתי לו מה אני מרגיש, מה קורה לי. בסופו של דבר הוא קבע אבחנה, ובסוף השיחה הוא המליץ לי לקבל טיפול תרופתי קצר מועד עקב חרדות בזוגיות. זה עזר, והיה מלווה במעקב – נפגשתי מדי פעם עם הפסיכיאטר כדי להמשיך לנסות לשפר את המצב.

במהלך התקופה הזו ניסיתי להתקבל למכבי אש, ובין היתר הייתי צריך לספק הצהרת בריאות, שכוללת סעיף לגבי קבלת טיפול פסיכיאטרי עקב בעיות נפשיות. רופאת המשפחה ציינה את זה בהצהרה, למרות שמדובר בטיפול זמני עקב חרדות, לא בבעיה נפשית קבועה. כשהגשתי את הטופס במכבי האש, הרופא שם אמר שאי אפשר לקבל אותי בגלל האבחנה. הרגשתי תחושת עלבון קשה ביותר. שמו עלי חותמת בלי שבכלל מכירים אותי. רופאת המשפחה סימנה 'וי' באבחון הפסיכיאטרי וזהו, הלך עלי.

חגית, עובדת סוציאלית העובדת בתחנת בריאות נפש ממשלתית: מאז כניסתה לתוקף של הרפורמה בבריאות הנפש אנחנו שומעים יותר ויותר סיפורים כאלה. עד אז, כל אדם שפנה לקבלת עזרה בגלל שחש במצוקה והיה זקוק לטיפול היה יכול לקבל שירות במרפאות. הבעיה היא שמאז הרפורמה, משרד הבריאות מתנה את מתן הטיפול בקבלת אבחנה פסיכיאטרית. התוצאה היא שנוצרה פרקטיקה של 'הדבקת אבחנות', פרקטיקה שכיחה מאוד. אדם מגיע כשהוא במצוקה בשל נסיבות חיים – כפי שכולנו עוברים מדי פעם משברי חיים והסתגלות – ועד הרפורמה יכולנו לתת לו טיפול. היום אנחנו חייבים להדביק לאנשים כאלה אבחנה שיש לה השלכות. הרבה פעמים המטפלים לא מעדכנים את המטופל לגבי האבחנה, למרות שיש לה השלכות קשות על החיים שלו. אנחנו מכירים סיפורים של אנשים שלא יכלו לקבל ביטוחי חיים או משכנתאות בגלל האבחנה הזו. זה עובר לרופאי המשפחה, ואחרי זה יכול לעבור הלאה לכל מקום, ולגרום נזק לכל החיים, רק בגלל האילוץ הזה של הדבקת 'תווית' של אבחנה."