לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 12 לספטמבר 2016.

לפניכם עדותה העצובה של סמדר נצר ישי, על היחס המשפיל שמקבלים חולים גריאטריים בבית החולים:

"אז מה ראיתי עד עכשיו?

ראיתי קטטר מאולתר למשך 4 שעות משקית ניילון של סופרמרקט כי הייתה בו דליפה.

ראיתי הפשטה של חולים דמנטיים מכל בגדיהם בלי וילון ובדלת פתוחה למסדרון.

ראיתי חולה שביקש לשתף אותי בטעות רפואית שגרמה לשתי רגליו להתנפח למימדים מפלצתיים ולדלוף דלקת צהובה בגלל טעות בכדור שניתן על ידי הרופאים, וראיתי אחות שביקשה ממני לסור מאותו חולה כדי שלא יחשוב בטעות שמותר לו לשאול על הכדורים שהוא מקבל.

ראיתי מנהל מחלקה שצרח שמי שרוצה לטפל באמא שלו שיטפל לבד ולא ישאל שאלות על ממצאים או תרופות.

ראיתי שביל צואה במשך שעה וחצי במסדרון ובפינת האוכל במטבח ועובדת ניקיון שהלכה לחפש את החולה שגלגלו אותה משם על כסא גלגלים בכדי להטיף שמי שמלכלך גם צריך לנקות.

ראיתי רופאים שלא מוכנים להודות שאין להם מושג וכותבים מכתב שחרור של 17 עמודים ובסופו 'חום מסיבה לא ידועה'.

ראיתי מערכת בריאות קורסת אבל למטפלת של אמא הביטוח הלאומי הפסיק לשלם, כי אין צורך בטיפול סיעודי בבית חולים. יש 'השגחה'.

עצה קטנה ממני. אל תזדקנו בישראל 2016, ואם במקרה תשכחו מעצה זו, עדיף שתקשרו שקית ניילון סביב ראשכם שנייה לפני שתסמכו על המדינה שתדאג לכם."