לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 01 לינואר 2017.

יעל, רופאה וחברה באגודת המתמחים "מרשם", מנסה להתמודד בצורה הומוריסטית ואופטימית עם הבעיה של מתמחים תשושים אחרי משמרת המסכנים את חייהם בנהיגה הביתה:

"אם יש סיכוי להציל פה מישהו מתאונה…

הנה טיפ שקיבלתי אחרי התורנות האחרונה (בשעה ה-30 לערות, 29 שעות לעבודה רציפה בלי דקה של הנחת ראש), בזמן שהתלבטתי בקול איך לעזאזל אני מגיעה הביתה ככה:

פיצוח גרעינים!

תחזיקו באוטו שקית קבוע. בדוק. עובד.

אז עד שמישהו יתעורר שם למעלה, בואו נתעורר כאן למטה. לפחות בזמן הנהיגה חזרה מתורנות….

לפני שהתחלתי להשתמש בטריק הזה, בכל תורנות בה לא הספקתי לישון דקה (ולא חסרים כאלו) נרדמתי על ההגה. ממש הספקתי להפוך את מה זה למדע: אני מסוגלת להישאר ערה למשל 15-20 דקות נסיעה, ולאחר מכן אני נטולת שליטה לחלוטין (וביתי במרחק 35 דקות נסיעה מבית החולים כשאין פקקים). פעם אחת ספרתי 13 יקיצות במהלך הנסיעה. פעם אחת מתוך אלה הקצתי והצלחתי ברגע האחרון להאט תוך כניסה לסיבוב חד, פעם אחרת הקצתי כשחצי רכב כבר בתוך השוליים… ולצערי, לא חסרות עוד דוגמאות."