לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 05 לינואר 2017.

רוני כהן לזר, מיילדת, מסבירה בחישוב פשוט למה המצב במחלקות היולדות עגום כל כך. כשאין די תקנים מאוישים, כל הרצון הטוב שבעולם לא מספיק כדי לטפל בכל המאושפזות:

"כמה מילים בענייני תקינה –

הנה חישוב קטן:

בתקינה, מחושבות 161 לידות למיילדת בשנה. במעייני הישועה יש 12,000 לידות בשנה, כלומר היו צריכים להיות 74 תקנים.

כמה יש לנו? 45. ובמילים – ארבעים וחמישה.

45 תקנים כפול 161 לידות —> 7,200 לידות בשנה, כ-600 לידות בחודש, שזה בערך 60% ממספר הלידות החודשי שלנו.

ואז מתפלאים למה אנחנו קורסות????

חשוב להדגיש, ה'מחלה' הזאת היא לא רק של מעייני הישועה, אלא של רוב, אם לא כל, חדרי הלידה בארץ. עזבו יחס של 1:1, בסדר? בואו נגיע ל-1:2 גורף בתוספת אחראית התאוששות ואחות סקציות, ואני אהיה מרוצה.

ולמה? כי במדינת ישראל שכחו איך להשקיע במשאב הכי חשוב – המשאב האנושי!!!!!

מזו שבבוקר קיבלה, ביחד עם חברותיה למשמרת, 21 לידות ב-8 שעות…"