קורע את הלב שאדם בסוף חייו צריך למצוא את עצמו בסבל שכזה

לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 09 למאי 2017

באופן רשמי, המדינה עוטפת את ניצולי השואה בחום ואהבה. באופן לא רשמי, גם הם מקבלים בדיוק את אותו היחס שמקבלים קשישים אחרים במערכת בריאות שאין בה מספיק כוח אדם לדאוג לכולם, ואין בה מספיק שמיכות כדי לחמם את כולם. כך סיפר לנו בינואר כפיר בפוסט שפורסם לראשונה בפייסבוק:

"זה סבא שלי בתמונה, ניצול שואה של מחנה פלאשוב (המחנה מרשימת שינדלר) עוד 4 חודשים יהיה בן 97, עלה לארץ, נלחם ב'הגנה', קיבוצניק אמיתי מאלה של פעם שבאמת באו לעבוד ולא לגנוב את כל הקיבוץ, עד גיל 95 עוד עבד בגידולי השדה, מילה רעה על אף אחד בחייו לא יצאה לו מהפה, הוא בחיים לא מתלונן- לפחות אף אחד לא שמע אותו. איש מאמין באלוהים, מתפלל, צדיק אמיתי!

לפני שבוע וחצי הגיע לביה"ח קפלן עם היפותרמיה, חום גוף של 30 מעלות. במשך שבוע אושפז במחלקה הגריאטרית. בבוקר בסוף השבוע באחד הביקורים גילינו שהייתה תקלה במזגן והוא קירר במקום לחמם. למחלקה לא היו מספיק שמיכות לחלק לחולים ובמשך כמה שעות קשישים שכבו במחלקה קפואים מקור. רק להזכיר שהוא נכנס לשם עם היפותרמיה!!

כעבור שבוע שוחרר מהאשפוז, כבר לא יצא אותו אדם, לאחר יומיים בבית, שוב, חום גבוהה, בטן נפוחה, קשיי נשימה…

שוב למיון בית החולים קפלן.

זה היה בשעות הצהריים המוקדמות אתמול.

עד לשעה זו כשאני כותב, לא נמצאה מיטה באף מחלקה, חודש ינואר, קפוא. אותו אדם שעבר דבר או שניים בחייו שוכב קפוא, בלי פרטיות, בלי טיפול. אמא שלי שהיא אזרחית ותיקה בעצמה העבירה את כל הלילה בלי כסא נורמלי לשבת עליו אפילו.

כמובן שהוא לא היחיד. זה פשוט קורע את הלב שאדם בסוף חייו צריך למצוא את עצמו בסבל שכזה, במסדרונות קרים בלי טיפול הולם כל הלילה. במשך 10 שעות חיפשו פולידין בבית חולים בשביל זיהום שיש לו בכף הרגל!! פולידין בבית חולים!!!

אני לא מאשים את הצוות בכלל. ההפך, אני רואה אותו קורס תחת העומס.

הצוות רוצה לתת את הטיפול הכי טוב שיש ואין לו כלים.

יש משהו הזוי בסדר העדיפות של המדינה, ואני שואל לאן הולך כל הכסף לעזאזל?!?!?

עדכון קטן: היום בצהריים לאחר 24 שעות שלא היה מקום במחלקה גריאטרית, קיבלו אותו למחלקה פנימית, כמו עולם שלישי.

עדכון בהמשך לפוסט המקורי – 12.1.17

בימים האחרונים קיבלנו המון תגובות והמון הצעות לעזרה, אין מילים לומר כמה זה מחמם את הלב.

אנחנו מודים מקרב לב לכולם.

הרעש של הפוסט עשה את שלו, מנהל בית החולים התקשר, סבא הועבר מיד לשיקום בהרצפלד, מקבל שם טיפול מסור ויחס הוגן.

אבל…לסבא יש משפחה שסביבו 24 שעות, מאכילה, מכסה, דואגת ועומדת על שלה.

לצערנו הרב יש אלפי קשישים חסרי ישע, ששוכבים לפעמים יממה במיון בלי אוכל, צועקים שהם רעבים.

שוכבים במחלקות במסדרון, או בחדרים ללא וילונות ומינימום פרטיות. ללא מקלחות! ללא טיפול בפצעי לחץ! זה הכאב האמיתי וזה חייב, אבל חייב להשתנות במיידי!

שוב, תודה על כל התמיכה והניסיון לעזור ושלא נדע עוד בתי חולים, אמן."

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s