אם זה לא היה עבור אבא שלי הייתי בורחת מכאן מזמן

לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 15 למאי 2017

גם הסיפורים הקטנים חשובים לנו, כי הסיפורים הקטנים משפיעים מאוד על חיי אנשים. במקרים הקיצוניים חיי אדם נמצאים בסכנה, אבל בשגרת היום יום, העומס במערכת גורם לאנשים לאבד ימי עבודה, וגורם לעיכוב משמעותי בטיפולים תומכים ובשיקום. וככל שהשיקום מתעכב, כך איכות החיים יורדת. כך סיפרה לנו איריס:

"קופת חולים סניף הרצל, אני לא מהקללות או הצועקות.
אני מבינה שזאת לא אשמת הרופאים או הפקידות.
לא ממש איכפת לי ואם זה לא היה עבור אבא שלי הייתי בורחת מכאן מזמן.
במקום להוציא כסף על פרסומות שאתם הקופה הכי גדולה בארץ, אולי פשוט תתנו מענה לחברים בקופה?
מסמכים שהרופאה צריכה להכין מחכים כבר 5 ימים כי היא מאד עסוקה. תבואי מחר, ומחר זה היום. כשהגעתי אמרו לי לקחת מספר לרופאה כי זה לא יקרה אחרת.
אז אני בקופה מ-10 בבוקר בשביל הפניה לפיזיותרפיה, אני מספר 212 נכנס עכשיו 196.
16 איש לפני בתור לרופאה.
יום עבודה שלישי שהלך לי.
ואני זועמת.
שלא נדבר על הפיזיותרפיה שאבא שלי לא מקבל בינתיים."

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s