לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 24 למאי 2017

שמעתם פעם על בית חולים שאין בו מדחום וצריך להביא מהבית? יערה סיפרה לנו על חוויה כזו כשהילדה שלה היתה מאושפזת, ואנחנו תוהים ביחד איתה איך נוצר מצב כזה מגוחך ומקומם:

"אושפזנו עם תינוקת בת חודשיים שסובלת מברונכוליטיס במחלקת ילדים בהלל יפה.

המחלקה עמוסה לעייפה, אחות אחת על 13 חולים. כתוצאה מכך, הטיפול במלואו עובר להורים והאחיות רק מפקחות מרחוק.

כשהתינוקת שלי התמודדה עם קשיי נשימה, נאלצתי לחכות דקות ארוכות עד שהגיע איש צוות. דקות של חרדה וסבל.

האחיות עושות כמיטב יכולתן אך השירות שהן מסוגלות לתת בכזה עומס הוא מתחת לכל ביקורת. בנוסף, מדחום אחד לכל המחלקה. שאלו אותי אם הבאתי מדחום מהבית!

החדרים צפופים בילדים חולים כך שבמקום להחלים, אפשר להדבק במחלה נוספת. שלא לדבר על האפשרות לישון כדי להבריא. מאתגר מאד לישון היטב בחדר עם עוד שלושה תינוקות חולים."