לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 25 ליולי 2017

מאז הרפורמה בבריאות הנפש שהעבירה את הטיפול בחולים לידי קופות החולים, מגיעות יותר ויותר תלונות על חולים שנופלים בין הכיסאות או ממתינים זמן רב מדי לאבחון או לטיפול. ד"ר אלכסנדר ברנר, רופא משפחה, מסביר למה רופאי המשפחה לא יכולים למלא את תפקידם של פסיכיאטרים, עם דגש מיוחד על הפגיעה בפסיכוגריאטריה – הזנחת הצרכים הנפשיים של קשישים הזקוקים למענה:

"רפואת הפסיכיאטריה והפסיכוגריאטריה הייתה במשך כל השנים תחת אבחון, טיפול ומעקב בידי משרד הבריאות. כלומר, חולה פסיכיאטרי הופנה על ידי הרופא המטפל מהקופה לבתי החולים הפסיכיאטריים והמרפאות הפסיכיאטריות. המטופל היה עובר בדרך כלל דרך המיון הפסיכיאטרי, או מגיע ישר למרפאות פסיכיאטריות. לאחר האבחון, המטופל קיבל את הטיפול התרופתי בנוסף לפסיכותרפיה במסגרות של בתי חולים פסיכיאטריים כמו שלוותה וגהה. הפסיכיאטר קבע את האבחנה והטיפול, את תכיפות הפגישות עם הרופא ועם הפסיכולוג, ואם יש צורך בעובדת סוציאלית.

בפסיכיאטריה, כמו בכל תחום רפואי, המעקב הקבוע הוא קריטי. כל יציאה מאיזון תרופתי יכולה לגרום לנזק למטופל ולסביבה שלו. המטופלים היו מחולקים למרפאות ילדים, מתבגרים, בוגרים וגריאטריים. במשך שנים משרד הבריאות לחץ ולחץ להעביר את הטיפול לידי הקופות, אבל הקופות דחו את רוע הגזירה מתוך ידיעה שהמסגרות הקיימות הן בטיפול משרד הבריאות. לקח שנים רבות להגיע לתפקוד הנכון: בקופות החולים אין ולא תהיה רמת אבחון וטיפול ברמה הזאת, והן ידעו זאת מראש.

בעקבות הרפורמה בבריאות הנפש, רופאי המשפחה התחילו לטפל באופן חלקי בחולים הפסיכיאטריים, אך הם בוודאי אינם מהווים תחליף הולם למצב הקודם. כיום התורים לפסיכיאטרים הפכו להיות ארוכים ביותר, וחולים רבים לא מאובחנים בזמן, לא מטופלים בזמן, והמעקב לא מספיק טוב. חולה פסיכיאטרי שאינו מאובחן, כלומר גם לא מטופל ולא מאוזן, יכול להפוך בקלות להיות מסוכן לעצמו ולסביבה.

לצערנו אנחנו רואים כבר את התוצאות בשטח. בקופות הרופאים חייבים לקבל אישור כדי להפנות למרפאות פסיכיאטריות שהיו בעבר זמינות, והכל מתעכב. המעבר של הרפואה הפסיכיאטרית לידי קופות החולים מעורר הרבה בעיות ואין ספק שהמעקבים המסודרים שהיו בעבר התרופפו, אם קיימים בכלל. לדעתי, המצב הזה רק ילך ויחמיר."