בוחרים בריאות – תגובת המפלגות

מערכת הבחירות הנוכחית הייתה קשה יותר מבדרך כלל. בכל בוקר התעוררנו לעוד כמה שערוריות, כותרות ענק, האשמות… וכמובן שהמצב בדרום מלווה אותנו כל הזמן.
אבל כשהאבק יתפזר והבחירות יהיו מאחורינו, החיים של כולנו ימשיכו להיות תלויים במערכת הבריאות.
אלה הם החולים מתל אביב שצריכים בדיקת MRI דחופה היום ולא בעוד חצי שנה, ואלה הם נפגעי החרדה מיישובי העוטף שזקוקים לסיוע נפשי זמין ולא אחרי הר של בירוקרטיה בצד השני של הארץ.
היה חשוב לגלות מה אותן מפלגות חושבות על החיים עצמם, ולא רק על מה שמעניין בכותרת הראשית, וחשוב לא פחות להזכיר להן מה חשוב לנו.
לכן לקראת הבחירות הנערכות ב-9 באפריל פנינו לדוברות ולדוברים של המפלגות השונות, וביקשנו שישיבו על שאלות ספציפיות לגבי הטיפול במשבר במערכת הבריאות. בנוסף, ביקשנו שישלחו לנו כל מסמך או קטע במצע המפלגה שמתייחס למשרד הבריאות וליישום תכנית מעשית לשיקום המערכת.

השאלות ששלחנו היו:

  1. האם יש למפלגה תכנית לטווח ארוך לטיפול במשבר במערכת הבריאות הציבורית? אם כן, האם נוכל לקבל עותק או תקציר של התכנית לפרסום באתר?
  2. האם המפלגה מתכוונת להמשיך ביישום המסקנות של ועדת גרמן ולהיצמד לאסטרטגיה שהתוו מסקנות הוועדה לפתרון המשבר?
  3. האם המפלגה מתכוונת לעדכן את תקציב מערכת הבריאות ואת התקנים עבור רופאים, אחיות, מיטות אשפוז וכו', ומהו לוח הזמנים לעדכון זה (פריסה למספר שנים, תוספת מיידית וכו')?

פנינו למפלגות באמצעות שיחות טלפון, הודעות ווטסאפ ואימיילים.
הנה פירוט של התשובות שקיבלנו.
שימו לב – התשובות מפורטות לפי סדר קבלתן, כלומר, המפלגות שהגיבו מהר יותר מופיעות למעלה:

העבודה בראשות אבי גבאי:

# האם יש למפלגה תכנית לטווח ארוך לטיפול במשבר במערכת הבריאות הציבורית? אם כן, האם נוכל לקבל עותק או תקציר של התכנית לפרסום באתר?

– מערכת הבריאות שלנו, שהוקמה מתוך תפיסה של אחריות המדינה לבריאות אזרחיה – חולה כבר שנים במחלה כרונית. למרות שהצוותים הרפואיים בישראל הם מהטובים בעולם, המערכת הציבורית שלנו קורסת כתוצאה מהזנחה, אי השקעה וחוסר רצון אמיתי לטפל בבעיות העומק שבמערכת. את התוצאות כל הישראלים מכירים – תורים ארוכים לשירותים בסיסיים, עומסים אדירים בבתי החולים, ביטוחים פרטיים יקרים ופערים בלתי נסבלים בין מרכז הארץ לבין הפריפריה. השחיקה של המערכת אינה גזירת גורל ואפשר לשנות אותה אם תהיה כאן ממשלה שתעמיד את הנושא בראש סדר העדיפויות. מפלגת העבודה הגתה תכנית בריאות מפורטת שנכתבה כחלק מעבודת מטה בהובלת חבר הכנסת איציק שמולי ולאחר שחברי הסיעה קיימו סיורים ביותר מ-20 בתי חולים ברחבי הארץ. התכנית שלנו מבוססת בעיקרה על ארבעה אדנים:

  1. בלימת העומס במיון: פתיחה של שלושים מוקדי רפואה דחופה חדשים בכל הארץ, הגדלת מספר הרופאים והאחיות בחדרי המיון תוך הבטחה כי המתנה לאבחון במיון לא תארך יותר משלושים דקות, והמתנה לאשפוז מרגע קבלת ההחלטה לא תעלה על ארבע שעות.
  2. הקטנת הצפיפות במחלקות האשפוז: תוספת שנתית של 500 מיטות בשנה, הכפלת מספר הסטודנטים לרפואה וסיעוד בישראל והגדלת מספר הרופאים הבכירים בכל המערכת הציבורית.
  3. קיצור תורים ברפואה מקצועית: התחייבות כי המתנה לתור ברפואה שכיחה לא תעלה על שבוע והמתנה לתור לניתוחים דחופים לא תעלה על שלושים יום. ביטול טופס 17.
  4. ביטוח סיעודי לכל קשיש – חקיקת חוק ביטוח סיעוד ממלכתי שיבטיח רשת ביטחון אמיתית בתחום הסיעוד, ויצירת מעטפת סיוע כוללת לבני המשפחה המטפלים.

את התכנית המלאה ניתן למצוא בקישור הבא>>     https://tinyurl.com/y3gqmah3

# האם המפלגה מתכוונת להמשיך ביישום המסקנות של ועדת גרמן ולהיצמד לאסטרטגיה שהתוו מסקנות הוועדה לפתרון המשבר?

– מסקנות וועדת גרמן שפורסמו בשנת 2014 סימנו כיוון חיובי אך מרבית המלצותיה נגנזו ולא הובילו לשיפור הדרמטי במערכת הבריאות שכולנו מייחלים לו. תכנית הבריאות של מפלגת העבודה היא התכנית המקיפה ביותר והישימה ביותר מבין כל אלו שהוצעו עד כה, והיא כוללת ממילא היבטים שנדונו בוועדת גרמן (כגון ביטול השר"פ, קיצור תורים ומניעת כפל ביטוחים). תכנית זו נהגתה לאחר עבודת מטה של שנה וסיורים ביותר מ-20 בתי חולים ברחבי הארץ. זוהי התכנית הטובה ביותר לשיפור מצבה העגום של מערכת הבריאות ומפלגת העבודה מתחייבת לפעול על פיה.

# האם המפלגה מתכוונת לעדכן את תקציב מערכת הבריאות ואת התקנים עבור רופאים, אחיות, מיטות אשפוז וכו', ומהו לוח הזמנים לעדכון זה (פריסה למספר שנים, תוספת מיידית וכו')?

מפלגת העבודה תתקצב את תכנית הבריאות שלה על ידי הגדלת מס הבריאות בכ-חצי אחוז ועריכת שינויים בסדרי העדיפויות בין משרדי הממשלה. כמו כן, מפלגת העבודה מתחייבת כבר עם כניסתה לממשלה החדשה להגדיל את מספר התקנים לרופאים, מתמחים, ואחיות, על מנת לקצר את זמני ההמתנה ולשפר את איכות הטיפול. בנוסף, מפלגת העבודה תביא לתוספת שנתית של 500 מיטות אשפוז בשנה בכדי להביא סוף למצוקת המיטות המתרחשת ב-15 שנים האחרונות במדינה.

חד"ש-תע"ל:

  • האם יש למפלגה תכנית לטווח ארוך לטיפול במשבר במערכת הבריאות הציבורית? אם כן, האם נוכל לקבל עותק או תקציר של התכנית לפרסום באתר?

חד"ש-תע"ל סבורה שיש צורך דחוף בהרחבת השירותים החברתיים בישראל – קודם כל על ידי פיתוחה וחיזוקה של מערכת הבריאות הציבורית. חד"ש-תע"ל שוללת את הפרטת הבריאות וסבורה שמדיניות מיסוי פרוגרסיבי בה מי שמרוויח יותר (כולל תאגידים גדולים מקומיים וזרים) משלם יותר – היא המקור לכספים הנחוצים עד מאוד למערכות הבריאות המתרוששות. עוד חד"ש-תע"ל סבורה שיש להחזיר את "המס המקביל" ששילמו המעסיקים בישראל עד שנת 1997. לולא ביטול המס המקביל מערכת הבריאות הייתה זוכה כיום לתוספת שנתית של 2.7 מיליארד שקל שהיו יכולים להרחיב את סל השירותים לאזרח, ובכלל זה את סל התרופות ואת ביטוח הסיעוד הממלכתי. המס המקביל, נזכיר, הוא חלק מיוחד מסך ההפרשה של המעסיקים לביטוח הלאומי ש"נצבע" בשעתו לטובת מערכת הבריאות.
בנוסף,חשוב להגדיל את מספר הסטודנים לרפואה בארץ והקמת בית חולים חדש ביישוב ערבי.

  • האם המפלגה מתכוונת להמשיך ביישום המסקנות של ועדת גרמן ולהיצמד לאסטרטגיה שהתוו מסקנות הוועדה לפתרון המשבר?

חד"ש-תע"ל תומכת בחלק מהמלצות ועדת גרמן. בין ההחלטות שחד"ש-תע"ל סבורה שאין ליישם: ביטוחים משלמים ותיירות מרפא. בין ההמלצות שחד"ש-תע"ל סבורה שיש לקדם ומיד: קידום נשים במקצועות הבריאות, הרחבת הבחירה בבתי החולים, קיצור התורים, קידום איכות השירות במערכת הבריאות ובבתי החולים, קיצור זמני המתנה לניתוחים וגיוס מוגבר של רופאים חדשים וצעירים.

  • האם המפלגה מתכוונת לעדכן את תקציב מערכת הבריאות ואת התקנים עבור רופאים, אחיות, מיטות אשפוז וכו', ומהו לוח הזמנים לעדכון זה (פריסה למספר שנים, תוספת מיידית וכו')?

חד"ש-תע"ל סבורה שיש לצמצם את הוצאות הביטחון המופרזות של מדינת ישראל שהן פועל יוצא מהכיבוש הנמשך זה יותר מחמישים שנה ובתפיסה השלטת לפיה ישראל היא "נושאת מטוסים אמריקאים שלא ניתן להטביע" – כפי שאמר בזמנו שר ההגנה האמריקאי אלכסנדר הייג. קיצוץ דרסטי של תקציבי הביטחון והכיבוש ישחררו משאבים אדירים לטיפול במשברי הבריאות, החינוך, הדיור והתחבורה הציבורית. זאת בתוספת למה שנאמר בתשובה לשאלה הראשונה.

ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן:

נושא הבריאות הינו אחד מהנושאים המרכזיים בהם טיפלה ישראל ביתנו גם בכנסת היוצאת.

חוק המרשם הלאומי שנכנס לתוקף לאחרונה מאפשר קבלת שירות בכל בתי המרקחת הוא אחד המשמעותיים לשירות שמקבלים האזרחים.

גם בית החולים היחיד שנבנה כאן בשנים האחרונות , הוקם הודות למאמץ בלתי פוסק של ח"כ סופה לנדבר שיזמה את חוק בית החולים באשדוד, נלחמה על הקמתו ואף זכתה לגזור את הסרט ולסייע, כשרת העלייה והקליטה, לעלייתם וקליטתם של רופאים ואחיות רבים שהצטרפו לצוות בית החולים.

כחלק מהטיפול בבעיות צריכה המדיה לשלב את הפתרון עם היערכות להזדקנות האוכלוסיה ולפעול להעלאת ההכנסה המינימאלית לקשיש – נושא מרכזי במצע המפלגה, יחד עם בניית דור עתיד שיהנה מביטוח סיעודי. במסגרת זו, נקדם הצעת חוק שתקבע כי רכישת ביטוח סיעודי תהא הוצאה מוכרת ובכך נעודד את הציבור להרחיב את הבסיס הביטוחי שלו בתחום.

יחד עם זאת, הגירעון במערכת הבריאות הוא בסדרי גודל שמחייבים תכנית חירום לאומית רב שנתית שתביא תוספת השקעה של 10 מליארד ₪ בעשר שנים.

במסגרת זאת יש לבצע גם 3 רפורמות מרכזיות :

–          הוספת מיטות לבתי החולים באמצעות :

o        בניית בית חולים נוסף בגליל ובית חולים נוסף בנגב.

o        תוספת של מאות מיטות בכל בתי החולים הקיימים

o        תמרוץ לבנייה של מחלקות אשפוז גריאטריות.

–          אישור דחוף של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל, שתאפשר להכשיר יותר רופאים.

–          עם הוספת המיטות תתאפשר גם הוספת תקנים למתמחים שייאפשרו למאות רופאים ישראלים ורופאים עולים שאינם מתמחים לסיים את הכשרתם ולהגדיל את מספר הרופאים במדינת ישראל.

המקור התקציבי והצורך בהשקעה בבריאות הינו חלק מתכנית מקפת שיש לבצע בכלכלה הישראלית על מנת להגדיל את התוצר לנפש ובכך גם להגדיל את הכנסות המדינה. ישראל ביתנו לא מאמינה שניתן לפתור את כל בעיות המשק רק בחלוקה שונה של העוגה – אלא דורשת לבצע צעדים שייאפשרו את הגדלת העוגה ובכך יתפנה יותר כסף לרווחה ובריאות .

אחת הרעות החולות שלא מאפשרות את הגדלת הפריון ואת הגדלת העוגה היא הרמה הנמוכה של ההשתתפות בכוח העבודה – בעיקר מהמגזר החרדי והערבי. אפשר לציין רק את חוק הגיוס שייאפשר הגדלת ההשתתפות של כוח העבודה מהמגזר החרדי, ויחד איתו גם חיוב של שירות לאומי למגזר הערבי ובכך להכניס למעגל התעסוקה מאות אלפי ידיים עובדות שייאפשרו למשק הישראלי לצמוח בקצב מהיר שייאפשר הגדלה משמעותית של תקציבי הבריאות.

גשר בראשות אורלי לוי אבקסיס:

בצד תפוקות מרשימות, כגון עליה מתמדת בתוחלת החיים ושיעורים נמוכים של תמותת תינוקות, במערכת הבריאות הציבורית בישראל סובלת ממספר קשיים ובעיות, שלא ניתן עוד להתעלם מהם. מפלגת גשר היא המפלגה היחידה שערכה בחינה מסודרת של המצב הקיים, למדה את החומר ומציגה לאזרח תוכנית שלמה ומסודרת לשיפור המערכת הציבורית לרווחת כלל הציבור.

 1 .אין מספיק מקורות – ההוצאה הלאומית לבריאות בישראל נמוכה מידי ההוצאה הלאומית על בריאות בישראל כחלק מהתוצר נמוכה יחסית לעולם המפותח. בעוד שבשנים עברו ניתן היה להתגאות ביעילותה של המערכת ובהישגיה למרות התקצוב הנמוך, הרי שכיום כבר ברור שהמערכת פשוט מורעבת ונמצאת על סף התמוטטות ובעתיד הנראה לעין, עם התארכות תוחלת החיים והזדקנות האוכלוסייה – המצב יהפוך מבלתי נסבל לרמה של אסון לאומי. התפתחות הטכנולוגיה הרפואית והחידושים הרבים בתחומי הרפואה משמעם עלייה שוטפת בהיקף ההוצאה לנפש על בריאות במדינות מפותחות. כך, במדינות OECD ההוצאה לנפש על בריאות היא גם יותר גבוהה וגם עולה בקצב גבוה יותר מזו שבישראל בה קצב הגידול בהוצאה הציבורית אינו מדביק את קצב גידול האוכלוסייה, אינו מדביק את השינויים במחירי התרופות והאשפוז: חשוב להדגיש כי העומס העצום, התורים המתארכים והתמונות מכמירות הלב של הזקנים במסדרון הן נחלתה של מערכת האשפוז הציבורית (בתי חולים) ואילו הרפואה בקהילה נמצאת במצב יחסית טוב, בזמינות גבוהה ובאיכות טובה.

2 .המקורות אינם המקורות המיטביים – חלקה של הממשלה נמוך וקטן על פני זמן והאזרחים נאלצים לקנות ביטוח פרטי ושב"נ מכיסם. אזרחי המדינה אינם נותרים אדישים לנוכח ההוצאה הציבורית המצטמקת ובשל הירידה בתמיכה הממשלתית, כמעט כל המדינה (83% מהציבור!!) כבר קנתה ביטוח פרטי. מחוק ביטוח בריאות חינם לכולם, הפכנו למערכת בה כולם צריכים לשלם, על מנת לקבל את המגיע להם בתנאים סבירים ולמערכת בה רק מי שכיסו מאפשר זאת מקבל גישה לבתי חולים פרטיים ולתורים קצרים לניתוחים. סך הכנסות המדינה ממס הבריאות הנגבה על ידי הביטוח הלאומי יעמדו על כ-24 מיליארד ₪ לשנה בשנת 2018. עלות סל הבריאות המועברת לקופות צפויה לעמוד על פי 2 מסכום זה בערך – כ-50 מיליארד ₪ ב-2018 , כאשר מס הבריאות מממן פחות ממחצית מהוצאות הבריאות בישראל והשאר מגיע מתקציב המדינה: לכן – הגדלה של מס הבריאות עלולה להיות מהלך חסר משמעות וחסר תוחלת כיוון שהממשלה עלולה להפנות בהסתברות גבוהה משאבים מתקציב המדינה לצרכים אחרים )שהרי המצב הקיים של המערכת הוא תוצאה ישירה של העדפותיה והחלטותיה של הממשלה בעשורים האחרונים.

3 . קיומם של פערים בלתי נסבלים בין המרכז והפריפריה באיכות ובזמינות השירותים הרפואיים לא נאפשר את קיומו של המצב כיום בו בניגוד לעקרונות חוק ביטוח בריאות ממלכתית – איכות, זמינות מגוון שירותי הרפואה בפריפריה נמוכים משמעותית מאלו המוצעים במרכז. הסכם שכר הרופאים בשנת 2011 היה הסנונית הראשונה שאיפשרה מתן שכר דיפרנציאלי לרופאים הבוחרים לעבוד בפריפריה ויש להמשיך במגמה מבורכת זו. על פי דוח הכלכלן הראשי במשרד האוצר בשנת 2018 רופאים בפריפריה היום משתכרים שכר כולל )מרפאה ציבורית ופרטית( הדומה לזה של רופא במרכז. ראו: https://www.mof.gov.il/ChiefEco 20 הנתונים המוצגים בטבלה הבאה מראים שבכל תחומי הטיפול הרפואי, אזרחי הפריפריה הם אזרחי הפריפריה הם אזרחים סוג ב.

 4 משבר המחלקות הפנימיות, שעלה לכותרות לאחרונה, הוא כמובן חריף הרבה יותר בפריפריה שם מספר המיטות לאלף נפש נמצא ברמה הנמוכה ביותר ב-OECD . למעשה, אם הצפון והדרום של ישראל היו "מדינה בפני עצמה" הם היו שניהם מפגרים אחרי כל מדינות ה- OECD במספר מיטות יחד עם צ'ילה ומקסיקו.
מחסור כללי בתשתיות במערכת האשפוז: ישראל מפגרת אחרי המדינות המפותחות במגוון רחב של תשתיות- אשפוז, מיטות, מכשור רפואי אבחנתי כמו MRI ו- CT וחלק מתשתיות בתי החולים ) כמו חדרי ניתוח( עומדים לאורך חלק לא מבוטל משעות היממה ללא מעש בעוד ניתוחים מתבצעים מסביב לשעון בבתי החולים הפרטיים. המחסור בתשתיות אשפוז מביא את תפוסת המיטות בישראל קרוב ל-100% בממוצע וכמו שאנו יודעים להרבה יותר מ-100% בפועל בחורף ובעונות הלחוצות: שכר הרופאים במערכת הפרטית עלה לרמות שיא וזאת על רקע תורים ארוכים במערכת הציבורית שכר הרופאים בישראל, בהשוואה לשכר הממוצע במשק, הוא גבוה מאוד בהשוואה בינלאומית- הנתונים להלן אינם כוללים הכנסות רופאים שנותרו בחברות ארנק ששיעורן בקרב הרופאים גבוה משמעותית משאר ענפי המשק, כך שבפועל סביר ששכר הרופאים בישראל גבוה עוד יותר: מחקר שפרסם אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר לאחרונה מסביר כי הכנסות רופאים מרפואה פרטית מתואמות עם קיומם של תורים ארוכים במערכת הציבורית.

 5 ההכנסות השנתיות לרופא ממוצע בעל וותק של 10 שנים לפחות – בממוצע השכר עומד על כ- 790 אלפי ₪ לשנה – כשליש מתוכו מקורו ברפואה פרטית: אך ההכנסות הגבוהות מרפואה פרטית לא מגיעות לכלל הרופאים אלא מתרכזות רק בשני העשירונים העליונים אשר הכנסותיהם מרפואה פרטית גבוהות מכל 80% הרופאים האחרים במערכת גם יחד. כך, קשה מאוד להאמין שהכנסות משפיעות על כלל ענף הרופאים או שיש להן חשיבות לאומית כלשהי : לא ברור שהציבור בישראל שמשלם את הכספים האלו דרך השב"נ ודרך הביטוחים הפרטיים באמת מקבל תמורה לכספו, שלא היה ניתן להשיג אותה בהרבה פחות משאבים במערכת הציבורית:
קצב הכשרת הרופאים והצוותים הפרא- רפואיים אינו מספק- אנחנו מפגרים מאחור במספר הרופאים והאחיות קצב הכשרת הרופאים בישראל מוגבל בעיקר על ידי מספר "השדות הקליניים" שהם מספר המקומות ללימודים קליניים המהווים חלק בלתי נפרד מלימודי הרפואה. למעשה, ומבלי לדון בשאלות לגבי איכות חלק ממוסדות הלימוד בחו"ל שהועלו על ידי מנהל האגף למקצועות הרישוי במשרד הבריאות, הרי שמספר הסטודנטים לרפואה המעוניינים לעבוד במערכת הבריאות בישראל כשיסיימו את לימודיהם אינו הבעיה המרכזית במערכת כיום. ההכשרה הקלינית היא לפיכך צוואר בקבוק מרכזי שבו צריך לטפל (ראה לדוגמא בהקשר זה דוח מבקר המדינה 68ג' בעמוד 455 ואילך). הבעיה היא בהיקף נמוך מידי של תקצוב והשקעה לאומית לא מספקת. כיום יש מחסור ברופאים, שעליו ידענו כבר לפני עשור, מחסור באחיות עליו כבר ידענו לפני שני עשורים, מחסור במקצועות הפארא רפואיים- ועדיין לא קורה כלום בראייה אסטרטגית. התוצאה היא: תורים ארוכים במערכת הבריאות הציבורית, מחסור בשירותי בריאות בקהילה, רפואה לא ראויה. המוקש הגדול של החסר בכוח אדם רפואי הוא החסר בתקנים. מצד אחד, אכן משרד הבריאות פעל בשנים האחרונות יחד עם המועצה להשכלה גבוהה להגדלה משמעותית של מספר המסיימים לימודי רפואה בארץ ומקצועות הרפואה האחרים, מצד שני לא נוספים במערכת הבריאות הקהילתית ולא האשפוזית די תקנים ומקומות להתמחות, גם במרכז, וודאי שגם בפריפריה. כך למשל, שסטודנטים לרפואה המסיימים היום לימודיהם בהצלחה בארץ שוקלים להתמחות בחו"ל כדי לא להיאלץ להמתין פרקי זמן ארוכים עד תחילת ההתמחות. כך קורה שישנם מי שמסיימים לימודי רפואה ומחליטים לעשות הסבת מקצוע! הבעיה היא לא רק מספר הרופאים אלא גם מספר האחיות, כך שללא בני משפחה – אדם שמגיע לאשפוז למעשה לא יכול לקבל את היחס המגיע לו כאדם והאחיות עצמן כורעות תחת הנטל הנורא.
צעדים לתיקון המצב – תכנית גשר: א. צמצום פערים בין מרכז לפריפריה: משנת 2010 נוסחת הקפיטציה לפיה מתוקצבות קופות החולים כוללת תקצוב מוגבר לפי מקום מגורים. אולם, אין דרך שלממש להבטיח שתקצוב העודף הזה יתבטא בסופו של יום בשיפור מוכח של שירותי הבריאות בפריפריה (וכמו שראינו- זה ממש לא המצב!) לכן מפלגת גשר תיצור שינוי בנוסחת הקפיטציה ובמענקים לקופות החולים על בסיס יישומו בפועל של שוויון באספקת השירותים בין מרכז לפריפריה על פי מדדים כמותיים ברורים. כך, קופה שתסגור את הפער מהר יותר- תקבל תקצוב גבוה יותר על חשבונן של קופות אחרות שיזניחו את תושבי הפריפריה.

6.המציאות הקיימת מחייבת הכרזה על תכנית לאומית כוללת, בהחלטת ממשלה ואשר תוגדר בתקציב המדינה, אשר מפלגת גשר תקדם אותה, בעזרת תקצוב ראוי לצמצום הפערים. הבריאות מהמרכז לפריפריה, שדרוג תקציבים לבתי החולים בפריפריה, הסטת תקציבים לבניית מרפאות חדשות ופיתוח מערכי הבריאות בקהילה, צמצום זמני המתנה לניתוחים ולטיפולים רפואיים, בהדרכת חולים ומעקב אחריהם. בנוסף, ככל ומשרד האוצר יקיים את החלטת בג"ץ ויעלה את המס על הטבק לגלגול, גשר תפעל לצבוע את תקבולי המס הנוסף על טבק לגילגול המוערכים בכ-700 מיליון ₪ ככסף ייעודי בבסיס התקציב ולעשות בהם שימוש למשך 5 שנים הקרובות (כ-5.3 מיליארד ₪) להרחבת תשתיות טיפול בקהילה ובבתי החולים, ולקיצור תורים במרכזי הרפואה הדחופה (חדרי מיון) בפריפריה, להכפלת כח האדם במיון ומתן אפשרות לקיצור תורים בבתי החולים הציבוריים באמצעות הגדלת מספר הססיות בניתוחים  אלקטיביים, בהם יש תורים ארוכים במערכת הציבורית וכיום נעשים במערכת הפרטית במרכז, אך נותרים למעשה ללא מענה מלא בפריפריה )שבה אין פרישה רחבה של תשתיות ניתוח פרטיות- סוגיה שיש לדון בה כחלק מדיון עמוק יותר בשאלת אספקת השירותים במערכת הבריאות בישראל ולא אגב נושא הפריפריה בלבד. שינוי כיוון במחלקות הפנימיות: מצב המחלקות הפנימיות הוא תמונה של בעיה רחבה יותר הקשורה במערך התקנים ומיטות האשפוז לפי מחלקות בבתי החולים. בעוד תקנון מנהלי המחלקות, האחיות והרופאים קשור למספר המיטות בתקן של כל מחלקה, שינויים טכנולוגיים משמעותיים בטיפולים גרמו לכך שחלק מהמחלקות (עיניים לדוגמא) כמעט ולא זקוקות למיטות אשפוז, אך לא יכולות לוותר על התקנים, מצב היוצר גלישה של חולים ממחלקות אחרות) בעיקר הפנימיות, לתוך מיטות במחלקות אחרות מצד אחד. כמו כן, מערך הטיפול בקשישים סיעודיים שלא במסגרת בתי החולים לא קולט אותם אלו שהיו צריכים להתפנות מהמחלקות הפנימיות (משך האשפוז הממוצע מתארך) – וכך נוצר לחץ על המחלקות הפנימיות.

לכן אנו מציעים: רביזיה משמעותית בתקנון יחס כוח אדם/מיטות במחלקות בתי החולים כולן, כך שהוא יותאם לשינויים בטכנולוגיות הטיפול ותאפשר הקצאת מיטות אשפוז פנימיות על חשבון מחלקות אחרות בבתי החולים; יצירת רצף טיפולי בין הקהילה לבתי החולים ולאשפוז הסיעודי באחריות קופות החולים (ולא פיזור בין קופות החולים ומשרד הבריאות) כך שניתן יהיה לקצר את משך האשפוז לקשישים הזקוקים לאשפוז סיעודי ארוך טווח ולא נדרשים להיות במחלקות האשפוז בבתי החולים. בנוסף פיתוח מערכי אשפוז ביתי שיהיה תחת אחריות המחלקות הפנימיות, השקעה באשפוזי המשך בגריאטריה, בסיעוד ובשיקום) על מנת לצמצם למינימום את היקף החולים המעוכבים במחלקות, בהיעדר להם מסגרות אשפוז המשכיות( ויצירת תמריצים אקדמיים וכלכליים לאנשי הרפואה להישאר במחלקות הפנימיות; מתן תמריצים לקופות החולים לפתח ולהשקיע במודל של "אשפוז בית" במסגרתו קשישים יוכלו להיות מטופלים בביתם בחלק מתקופת האשפוז וההשגחה כך שיוקל העומס על המחלקות הפנימיות בהן משך האשפוז של קשישים הולך ועולה; מפלגת גשר תפעל לקידום 'מודל תמרוץ' למחלקות הפנימיות בישראל )כפי שיושם בהצלחה בפגיות(, שחלק מרכזי בו מתמרץ את הנהלות בתי החולים להשקיע תקציבי פיתוח במחלקות הפנימיות. המודל יתייחס גם לתוספות תקני רופאיים, מתמחים, סטז'רים, אחיות ומקצועות פארא-רפואיים; קידום הכשרת רופאים וצוות פרא- רפואי: קידום מיידי של המלצות ועדת אנדורן ובפרט על ידיד צמצום מיידי של מספר הסטודנטים הזרים המקבלים הכשרה קלינית בישראל ולמעשה "תופסים" מקומות של סטודנטים ישראליים ללא הצדקה (דחיית ההכשרה ולא ביטולה). הדבר צפוי לשחרר מידית מאות (מעל 500) תקנים להכשרה קלינית כבר בשנה הקרובה. ב. הטלת חובה על משרד הבריאות לתכנן באופן מושכל ומיידי את התפתחות השדות הקליניים במערכת כולה והקצאת רופאים מומחים בתקני הוראה (לרבות שימוש בגמלאי המערכת כלל שניתן ונדרש), על מנת שניתן יהיה להגדיל את קצב הכשרת הרופאים בכ- 500 נוספים על תקני ההכשרה של סטודנטים בחו"ל; הוספת אלפי תקנים למקצועות הרפואה הראשיים ולמקצועות התת, תוך דגש על מקצועות שמוגדרים מקצועות במצוקה, למשל: תחום הנוירולוגיה, תחום שבו חסרים למעלה מ-300 רופאים, יש חוסר חריף בתקנים להתמחויות במקצוע והתוצאה היא שירותי רפואת מוח לא ראויים, שוב, בעיקר בפריפריה; מפלגת גשר תפעל לתוספת אחיות ולתוספת מקצועות הפארא-רפואיים וכן תבחן בצורה יסודית הרחבה משמעותית של מודל "עוזר רופא" תוך אפשרות לשילוב אחיות במסגרתו; הטלת פיקוח וריסון המערכת בסקטור הפרטי; יוטל פיקוח על מחירי ניתוחים בסקטור הפרטי בהתאם לעלות הניתוח במערכת הציבורית, כך ששכר המנתחים בניתוחים פרטיים ירד לרמה סבירה; יוטל מס "ציבורי" על הכנסות בתי החולים הפרטיים מרפואה פרטית (עלות חדרי ניתוח ושכר מנתחים) שישקף את הנטל העודף שמטילה המערכת הפרטית על הציבורית (בחירת ניתוחים קלים, שימוש במוניטין ציבורי לעבודה פרטית וכד'); יישקל, בין היתר לאור הסכם השכר החדש הצפוי עם הרופאים, מודל הפרדה מוחלטת לפיו רופא שעובד ברפואה ציבורית לא יוכל לעבוד בפרטית ממש כשם שנציגי פרקליטות המדינה לא יכולים לפתוח משרד עורכי דין פרטי תוך עבודתם במדינה.

מרצ בראשות תמר זנדברג:

מצ"ב מצע מרצ למדיניות בריאות:

מדיניות בריאות

חוק ביטוח בריאות ממלכתי שהונהג בינואר 1995 הבטיח סל בריאות לכלל אזרחי ישראל, אולם בישראל קיימים, עדיין, פערים גדולים בתחום הבריאות הנובעים משיוך אתני ומעמדי ומהפער בין הפריפריה למרכז.

נתוני הלמ"ס ומחקר של בנק ישראל מראים שההשקעה בבריאות בישראל נמוכה בהרבה מזו של המדינות המפותחות, והמימון הציבורי הוא בין הנמוכים בקרב מדינות ה-OECD. שיעור ההוצאה הלאומית על בריאות בישראל נכון ל-2017 עמד על 7.3% מהתמ"ג, כאשר ממוצע מדינות ה-OECD עמד באותה עת על שיעור של כ-8.9%. יתרה מכך, בין השנים 2017-2000, אחוז ההוצאה הלאומית השוטפת לבריאות מהתמ"ג בישראל נשאר כמעט ללא שינוי (עלייה של 0.4% בלבד), לעומת הממוצע במדינות ה-OECD אשר עלה ב-1.7%. את החלל כאמור תפסה הרפואה הפרטית עם זינוק בהוצאה הפרטית על בריאות עם נהירת הציבור לביטוחים המשלימים ולביטוחים הפרטיים.

שיעור מיטות האשפוז, הבסיס של מערכת האשפוז בישראל, עומד על 3 מיטות ל-1,000 נפש. נתון זה נמוך בהרבה מממוצע שאר מדינות ה-OECD, העומד על 4.7 מיטות. שיעור התפוסה של המיטות הקיימות בישראל עומד על 93.8%, מהגבוהים ביותר ב-OECD. בתקופות לא מעטות בשנה של עומס תחלואה, שיעורי התפוסה במחלקות השונות ובמיונים יכולים להגיע אף ל-150% ויותר. מטופלות ומטופלים מאושפזים במקומות שכלל לא נועדו לטיפול, כגון מסדרונות המחלקות וחדרי האוכל, כשהם משוללים כל פרטיות וכבודם נפגע.

תקציב סל הבריאות אינו נותן מענה מספק ומימון השירותים מושת יותר ויותר על המבוטחים, בניגוד לעקרונות החוק, תוך פגיעה קשה בשוויון. בנוסף, היעדר השקעה בתשתיות פיזיות ובכוח אדם מהווה איום ממשי על מערכת הבריאות הציבורית.

מרצ תפעל לקידום הנושאים הבאים:

  • אימוץ תכנית לאומית לצמצום הפערים בבריאות
  • ביטול הביטוחים המשלימים והכנסת כלל הטיפולים הנדרשים לסל הממלכתי
  • הגדלת מספר מיטות האשפוז (ובפרט האשפוז הסיעודי) פי שניים ממספר המיטות השנתי שמייעד משרד הבריאות – 600 במקום 300.
  • יצירת הפרדה מוחלטת בין רפואה ציבורית לבין רפואה פרטית
  • הוספת כוח אדם רפואי:

o המחסור בקרב הרופאים עתיד להחריף עם יציאתם הקרובה לפנסיה של רופאי ברית המועצות לשעבר. לאור זאת יש להגדיל משמעותית את מכסת הלומדים במקצועות הרפואה. כמו כן יש לתעדף התמחויות שבהן ניכר המחסור הן בבתי החולים והן ברפואה היועצת

o בישראל קיים מחסור חמור באחיות. מספר האחיות עומד על 5 ל-1,000 נפש לעומת ממוצע של 9.3 ב-OECD. מאחר שגם כוח האדם הסיעודי העתידי נמוך מאוד בהשוואה ל-OECD‏ (21 ל-1,000 נפש לעומת ממוצע של 48.8), מחסור זה צפוי להימשך ואף להחמיר בשל הזדקנות האוכלוסייה. יש להגדיל את מספר תקני האחיות בבתי החולים כך שיענו לצרכים הנוכחיים והעתידיים

o כמו כן, יש להקים צוות חירום בשיתוף משרד הבריאות, המל"ג והסתדרות האחיות, לקביעת תמריצים לצוות סיעודי – שיפור תנאי שכר ושדרוג המעמד המקצועי – על מנת לעודד הרשמה לבתי ספר לסיעוד

  • הקמת בית חולים נוסף בנגב, בהתאם להחלטת הממשלה מספטמבר 2015 שקידומה מתעכב
  • הפעלה מחדש של חדר המיון בקריית שמונה
  • הרחבת שעות הפעילות של חדרי ניתוח: על מנת להקטין את זמני ההמתנה לניתוחים ואת התלות שנוצרה בביטוחים המשלימים לצורך קיצור תורים, יש להגדיל את מספר חדרי הניתוח ברפואה הציבורית כהשקעה ראשונית, וכן להאריך את משך שעות העבודה של חדרי הניתוח הקיימים ולתקצב את כוח האדם הדרוש לכך
  • הגבלת שעות עבודה של אנשי צוות רפואי
  • טיפול באלימות ובהטרדות המופנות אל עבר אנשי צוות רפואי
  • ייעודי להזדקנות האוכלוסייה: אחד מכל שלושה מאושפזים הוא מעל גיל 65. מספר האזרחים הוותיקים עומד לעלות בשנים הקרובות, אולם מערכת הבריאות אינה ערוכה לטיפול הנדרש באוכלוסייה זו כבר היום ואין תכניות הולמות לעתיד. היעדר נגישות מספקת לרפואה מקצועית עבור אזרחים ותיקים בכל הארץ ובעיקר בפריפריה מביא לפגיעה קשה ולעיתים בלתי הפיכה במצבם הבריאותי ובכושר תפקודם. יש לקדם ולתקצב תכנית לאומית להתאמת מערכת הבריאות להזדקנות האוכלוסייה ובכלל זה שינוי נוסחת הקפיטציה, עידוד התמחות רופאים במקצועות הגריאטריה והתמחויות רלוונטיות נוספות, הבטחת שירותים בהיקף מספק לפריפריה ושיפור משמעותי של שירותי הבריאות בקהילה ובבית
  • עדכון סל הבריאות בשני אחוזים בשנה כך שיכלול את כל השירותים והתרופות המשמעותיים, בהתאם להצעת החוק שיזמה מרצ
  • תיקון נוסחת חלוקת המשאבים בין קופות החולים כך שתיתן ביטוי למשתנים חברתיים ופיצוי לתושבי הפריפריה
  • תיקון חקיקה שמטרתו פיצוי על שחיקת המימון של חוק ביטוח בריאות ממלכתי
  • יצירת הפרדה, באמצעות חקיקה ותקינה, בין מערכת הבריאות הציבורית למערכת הבריאות הפרטית
  • התחייבות להרחבת סל שירותי הבריאות הממלכתי על חשבון ביטוחים משלימים ופרטיים
  • תכנית רב-שנתית לפיתוח תשתיות רפואיות, הן במערכת האשפוזית והן בקהילה
  • חיזוק רפואת הקהילה ובניית תכנית לאשפוז בקהילה תוך מתן עידוד כלכלי לרופאי הקהילה בצורה שווה בכל הקופות
  • תכנית רב-שנתית להתמודד עם הצרכים בכוח אדם מקצועי. יש לעודד רופאים להתמחות בתחומים בהם קיים מחסור ברופאים ובעיקר בתחומים בהם אין לרופאים לעסוק בפרקטיקה פרטית משלימה
  • התחייבות לתקצוב רופאים בהיקף מלא (full-timers) שאינם מועסקים באורח פרטי, כחלופה לשירותי הבריאות הפרטיים
  • שינוי תקינת בתי החולים על מנת לשפר את איכות המפגש בין מטפל ומטופל ומתן טיפול מיטבי
  • ביטול תשלום השתתפות עצמית בעת קבלת שירותי רפואה מונעת, ביקור אצל רופאים, ורכישת תרופות המצויות בסל הבריאות, תוך השלמת תקציב לקופות החולים
  • הכללת הביטוח הסיעודי בסל הבריאות: אשפוז סיעודי וטיפול סיעודי בקהילה תוך הבטחת 40 שעות לפחות של טיפול בקהילה, פיתוח מרכזי יום בהיקף נרחב וביטול השתתפויות משפחה במימון
  • מימון מלא של טיפולי שיקום לקשישים והבטחת מקומות שיקום בהתאם לנדרש
  • הבטחת כניסתן של נפגעות תקיפה מינית לרפורמה בבריאות הנפש
  • הקמת מחלקות אשפוז ייעודיות לנפגעות תקיפה מינית והקמת מערך תמיכה בקהילה עבור השיקום הפוסט אשפוזי ותהליך החזרה למסלול החיים
  • בחינה מחדש של הרפורמה בטיפול בנפגעי נפש בקהילה
  • המשך תהליך הכנסת טיפולי השיניים לסל הבריאות
  • הקצאת משאבים משמעותיים לקידום הרפואה המונעת
  • גיבוש מדיניות כוללת לטיפול במחלת האיידס ובמחלות העוברות במגע מיני: השקעת משאבים במניעה ובהסברה שתכלול העלאת המודעות לחשיבות מין מוגן מחד, וקבלה חברתית של חולים ונשאים מאידך
  • ביטול הפרטת שרותי הבריאות לתלמיד
  • ביטול הוועדות להפסקת הריון והעלאת גיל המימון להפסקות הריון מעל גיל 19 תוך הבטחת זכות האישה לשליטה מלאה על גופה
  • התחייבות להתייחסות למגדר במחקרים ובפרסומים של משרד הבריאות
  • הפעלת תכנית לאומית להגנה על בטיחות ילדים ולמניעת היפגעותם בתאונות
  • הכללת תרופות וחיסונים למחלות נשים ולמניעתן בסל הבריאות, לרבות ובדגש על אמצעי מניעה וחיסון למניעת סרטן צוואר הרחם
  • הקמת מרכזים רפואיים לטיפול ראשוני מציל חיים בערים שבהן אין בתי חולים
  • הוצאת התיירות הרפואית מבתי החולים הציבוריים
  • הוספת מנגנון עדכון תקני כח האדם של טיפות חלב כדי לאפשר לאחיות לתת להורים חדשים מידע ולענות על שאלותיהם בנושאי בריאות. הזנחת השירות פוגעת באופן ממשי וישיר בתינוקות, בילדים ובחברה הישראלית כולה
  • חיסונים: חיסונים מהווים את אחת מאבני היסוד של הרפואה המונעת, ונמנים על ההמצאות הרפואיות החשובות ביותר. מדינת ישראל צריכה לאמץ מדיניות חיסונים מקיפה שכוללת ארבעה היבטים: הנגשה שוויונית לכלל האוכלוסייה, שקיפות, הסברה ואכיפה
  • מרצ תפעל לעידוד תרומת איברים ותרומת דם עוברי למאגר הציבורי. מרצ תפעל לתיקון החוק, כך שברירת המחדל בעת מוות מוחי, תהיה תרומת איברים ורק מי שמשפחתו מתנגדת לכך, או שנתן הוראה מפורשת שלא לתרום את איבריו – איבריו לא יתרמו

האם המפלגה מתכוונת להמשיך ביישום המסקנות של ועדת גרמן ולהיצמד לאסטרטגיה שהתוו מסקנות הוועדה לפתרון המשבר?

באופן כללי, מרצ תומכת ביישום רוב מסקנות וועדת גרמן, אך סבורה כי הן אינן מספקות. התוספת התקציבית שהומלץ עליה היא בחסר.

האם המפלגה מתכוונת לעדכן את תקציב מערכת הבריאות ואת התקנים עבור רופאים, אחיות, מיטות אשפוז וכו', ומהו לוח הזמנים לעדכון זה (פריסה למספר שנים, תוספת מיידית וכו')?

כן, מרצ סבורה כי יש להקצות תקציבים משמעותיים וכן להגדיל את התקנים עבור רופאים, אחיות, מיטות אשפוז, וכן בבתי הספר לרפואה וסיעוד, באופן מיידי. התוספת צריכה להיות מיידית, וכן יש לייצר תמריצים לתעסוקת רופאים ואחיות בפריפריה או במקצועות בהם יש מחסור אקוטי כגון שיקום ואונקולוגיה.

צומת בראשות אורן חזן:

  • האם יש למפלגה תכנית לטווח ארוך לטיפול במשבר במערכת הבריאות הציבורית? אם כן, האם נוכל לקבל עותק או תקציר של התכנית לפרסום באתר?

מי שעבר אישפוזים רבים וממושכים במהלך חייו, מכיר את המערכת מבפנים וחב לה חוב גדול אמרתי לא אחת – אני הזקנה במסדרון. כדי לשנות את המציאות צריך לשנות את סדרי העדיפויות ולהעביר תקציבים ומשאבים רבים לרפואה הציבורית. כך עשיתי בכנסת האחרונה, בשעה שהעברתי כסף לבניין חדר טיפול נמרץ לילדים בבית החולים פוריה ועוד יותר מ-400 מיליון שקלים לרפואה בפריפריה וכך צומת בראשותי תעשה בכנסת הבאה: תוספת של יותר מ-2 מליארד ש"ח בשנה הראשונה ועוד 8 מליארד ש"ח.

  • האם המפלגה מתכוונת להמשיך ביישום המסקנות של ועדת גרמן ולהיצמד לאסטרטגיה שהתוו מסקנות הוועדה לפתרון המשבר?

חד משמעית לא. המסקנות מנותקות מהמציאות. חברי הוועדה נהנים מרפואה פרטית ולא יודעים מה זה רפואה ציבורית.

  • האם המפלגה מתכוונת לעדכן את תקציב מערכת הבריאות ואת התקנים עבור רופאים, אחיות, מיטות אשפוז וכו', ומהו לוח הזמנים לעדכון זה (פריסה למספר שנים, תוספת מיידית וכו')?

תוספת של יותר מ-2 מליארד ש"ח בשנה הראשונה ועוד 8 מליארד ש"ח לאורך הקדנציה שילכו להגדלת יחס המיטות לכל אלף תושבים, שהוא מהנמוכים בעולם בישראל, לצד הגדלת כמות הרופאים והצוות הרפואי, בניית בית חולים חדש בגליל ומעבר לאישפוז יום בקהילה לצד מתן מענקים לרופאים בפריפריה ופיזור שווה של השירותים – כל אלה יביאו לרפואה איכותית ושוויונית יותר בישראל.

למרות פניותינו החוזרות ונשנות, לא קיבלנו תשובות מהמפלגות הבאות:

250px-Likud_Logo.svg

הליכוד בראשות בנימין נתניהו

 

איחוד מפלגות הימין

150px-Shas

 

 

ש"ס

 

 

 

 

יהדות התורה בראשות יעקב ליצמן

כולנו בראשות משה כחלון

הימין החדש בראשות בנט ושקד

 

 

Baladlogoהרשימה_המשותפת

 

 

 

הרשימה המאוחדת בל"ד

 

 

 

כחול לבן בראשות גנץ ולפיד

 

 

 

זהות בראשות משה פייגלין

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.