כשהצטרפתי לקבוצת ההתערבות למניעת זיהומים בפנימיות כל אחד היה צריך להציג את עצמו ולמה הוא הצטרף לקבוצה. סיפרתי על אדון ח.
בכל יום כשעשיתי עליו ביקור התקשיתי להישיר מבט מול אשתו בידיעה שהשהייה אצלנו היא שגרמה לו לכל התחלואה.
הוא יכול היה לעבור לשיקום כבר ביום הגעתו אבל סדר הגודל להמתנה למיטת שיקום הוא שבועות, הוא יכל עוד לעשות ולהיות הרבה דברים..

מספרת לנו מעיין גלבוע:

"אדון ח' הגיע לבית החולים ישירות מהשדה אחרי הטסה רפואית. הוא טס לנופש קצר באירופה וכשאשתו הבחינה בסימני שבץ היא הייתה ערנית ובעלת תושייה מספקת כדי להריץ אותו למיון המקומי.
שם הוא הספיק לקבל טיפול אבל למרות שניתן בזמן הוא נפל בצד שלא נהנה מהטיפול ונשאר עם נזק נוירולוגי משמעותי.

בארץ, אחרי שהוכרע שלא ניתן לעזור לו עם טיפול דחוף הוא אושפז בפנימית כגשר לשיקום. נכון, שבץ היא מחלה נוירולוגית. אבל המקומות במחלקה הנוירולוגית ספורים והם נשמרים למי שצריך לקבל טיפול ספציפי ולא למי שממתין לשיקום, למרות שגם בטיפול התומך יש להם המודעות לבעיות הייחודיות לחולים אלו.
מבחינה רפואית הוא יכול היה לעבור לשיקום כבר ביום הגעתו אבל סדר הגודל להמתנה למיטת שיקום הוא שבועות ואפילו עם המשפחה המסורה והרצון הטוב הוא שכב אצלנו לא מעט זמן.

עצם השהייה בבית חולים גוררת תחלואה, ואדון ח' הצליח לחלות בכל סיבוך אפשרי. דלקת ריאות של שאיפת מזון, קריש דם ברגל שנדד לריאות. והשיא זיהום נרכש בחיידק השלשולים קלוסטרידיום שבסופו של דבר גם הביא למותו.
בכל יום כשעשיתי עליו ביקור התקשיתי להישיר מבט מול אשתו בידיעה שהשהייה אצלנו היא שגרמה לו לכל התחלואה.
כשהוא נפטר הייתי בחופש וכשחזרתי למחלקה והתבשרתי על מותו הייתי ממש שבורה.

לפני כשנתיים בית החולים קיבל תרומה גדולה של 10 מיליון שח במסגרת פרויקט 'מגן חיים' למניעת זיהומים נרכשים בבתי חולים. כשהצטרפתי לקבוצת ההתערבות למניעת זיהומים בפנימיות כל אחד היה צריך להציג את עצמו ולמה הוא הצטרף לקבוצה. סיפרתי על אדון ח. האמת שלמרות סכום הכסף המשמעותי הייתי סקפטית. אבל שנתיים אחרי והכסף שהושקע בתגבור צוותי ניקיון, בטכניקות אבחון רגישות, בהגברת המודעות להיגיינת ידיים וכו', הוביל לירידה משמעותית בתחלואה בזיהום זה בבית החולים. זיהומים נרכשים, עומס בפנימיות, העדר מיטות שיקום, קריסת הרפואה הציבורית הם לא גזרת גורל. זה עניין של כסף וסדר עדיפויות. הפרויקט הזה, אגב, משותף לשיבא ולנהריה אבל עוד אחד מתחלואי המערכת היא ההסתמכות על תרומות שלרוב מגיעות לבתי חולים הגדולים במרכז עם מערך יחסי הציבור המשומן ולא לבתי החולים הפריפריאליים, שגם ככה סובלים מפערים."

לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 27 למאי