אני לא יודע איך הם עומדים בעומסים המטורפים האלה

כאב לא מתמקח איתנו, אי אפשר להניח אותו בצד ולחכות. כשכואב לנו אנחנו לא יכולים לחכות חודשים שהמצב ישתפר.
אבל אנחנו חיים במקום שבו אין תמיד את האפשרות לתת לאנשים את הסעד הבסיסי הזה, ואנחנו יכולים רק להסתכל על היקרים לנו סובלים בייסורי תופת. מספר לנו א':

לפני כמה שנים הייתה לי פריצת דיסק. כאבי תופת, לא צריך לספר לכם, קיבלתי ארקוקסיה, כדור שנטרל אותי לחלוטין איזה שבועיים והפנייה לפיזיותרפיה.

לא נגיד שגרתי בפריפריה, גרתי ברמת גן, במרכז, כן?! אמרו שיש תור בעוד שלושה חודשים! עד שכבר עבר חצי מזמן ההמתנה כבר חזרתי לתפקד, הרבה בזכות כסף ששילמתי באופן פרטי כדי לקבל טיפול בסיסי.

כיום אמא שלי אחרי ניתוח, זקוקה דחוף לפיזיותרפיה, סובלת מכאבי תופת כל הזמן, וממש בזמן הזה שאתם קוראים את הציוץ הזה, כאבים שבא לה למות, כלשונה. מתי יש תור לפיזיותרפיה? עוד חודשיים. כמובן, שאצטרך לעזור לה ואשלח אותה לטיפול פרטי. הרפואה ומצב בתי החולים והשירות הרפואי לאזרח בארץ זה תת רמה שאין לתאר. שנים המערכת הזאת נרקבה על ידי ליצמן ומי שמינה אותו.

הגיע הזמן להעביר את הרפואה בארץ לידיים מקצועיות, לאנשים שכן איכפת להם, שיש להם חזון לגבי הרפואה בארץ, כי בלי בריאות, אין שום דבר בחיים האלה, גם מעל לביטחון.

כמובן וחשוב לציין שאין לי מילה אחת לא טובה להגיד על הרופאים והאחיות שאני לא יודע איך הם עומדים בעומסים המטורפים האלה. גם בשבילנו וגם בשבילם, המצב חייב להשתנות."

לצפייה במכתב שנשלח: מכתבים לבריאות 3 ליוני

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s