מצאתי אותה עם כותונת חצי מופשלת, ספוגה סיילין
מדינה שאין לה כבוד למייסדיה ואין לה כבוד לנכים וחולים בה
סיכנו אותי ואותה, ומחוסר זמן וכוח אדם, אף אחד לא בדק
יש כעס, ייאוש, עצב, מרמור ובראש ובראשונה כניעה
אני ניגשת אליה, היא אוחזת בידי ומתחננת שלא אשאיר אותה לבד
העיניים של הטכנאי לא זזו מהחזה שלי, אפילו לא כדי להסתכל במסך
שירותי בריאות ירודים כל כך לא רק גורמים אי נוחות – הם מסכנים את בריאותנו ואת חיינו
אין לי זמן אפילו לעשות שיחה ראשונית כדי להבין מה המצוקה שלו
רוצים לקבוע תור? שיהיה בהצלחה!
אם רופא אחר אמור לעבור על הבדיקה, העומס שלו לא באמת נספר…
זה פשוט בלתי נסבל. מה הטעם לעבור בדיקות?
מול עשרות ומאות אנשים בשעתם הלא-קלה, הם נשארו מכבדים ולא שיפוטיים
מכתבים לבריאות 