לאבד ילדים שאפשר להציל בגלל זה נראה לי לא מוסרי

לצפייה במכתב נשלח: מכתבים לבריאות 9 יוני 2014

לפניכם סיפורו של א', רופא בבית חולים, על קורותיו ב-2009 כשנאלץ להחליט באיזו מקרה חירום מתוך 3 לטפל קודם, והכל בגלל חוסר תקנים לרופאים נוספים במחלקות לרפואה דחופה:

"כרופא מתמחה הייתי אחראי על מחלקת האשפוז והיחידה לטיפול נמרץ באותה התורנות. הייתי הרופא היחיד! חשוב לציין כי המחלקה ויחידת טיפול הנמרץ לא נמצאות באותו בניין ולוקח לפחות 5 דקות להגיע מאחת לשנייה. כמו כן, הרופא שאחראי על היחידה לטיפול נמרץ נקרא למקרים מסכני חיים בחדר המיון במקרה שמגיע מטופל שצריך החייאה. חדר המיון נמצא בבניין של המחלקה, אך במרחק 3 דקות מהיחידה לטיפול נמרץ.

במצב זה מצאתי את עצמי בעודי מטפל בילד שטבע ביחידה לטיפול נמרץ ומנסה להשיב אותו לנשימה ולתפקוד, נקרא למיון לטפל בילד עם התקף אסטמה קשה שהונשם באמבולנס ומקבל טלפון מהמחלקה שילדה המאושפזת במחלקה החלה לפרכס ואין אף רופא שיטפל בה. מה אני עושה קודם? האם אני עוזב את הטובע? האם אני רץ למיון לטפל בילד שהגיע ממש עכשיו מונשם בניידת מד"א? האם אני רץ למחלקה לעצור את הפרכוס? איך אני עושה את 3 הדברים הללו באותו הזמן?

לפי התקנות אמור להיות תורן שיכול לטפל במקרי חרום כאלו בכל אחד מהמקומות, אבל לא היו מספיק רופאים (כי לא היו מספיק תקנים לרופאים, כל התקנים של רופאים במחלקה שלי היו מלאים והיה תור להתקבל, כן – רופאים חדשים חיכו חודשים ואף יותר משנה כדי להתקבל למחלקה בה התמחיתי). במיון היה אמור להיות מתמחה בכיר, כמוני, שיודע לטפל במקרי חרום קשים, אך בהעדר תקנים – לא היו מספיק מתמחים בכירים ולכן היה במיון מתמחה זוטר שטרם עשה סבב ביחידה לטיפול נמרץ, ואני  הייתי היחיד שיכול היה לטפל במונשם שהגיע למיון. הכונן יכול להגיע רק תוך 20 דקות, ועד אז המפרכס יכול למות, והמונשם במיון יכול להסתבך והטובע – מי יטפל בטובע?

אני לא אשכח את הלילה הזה בחיים.

בקשנו שוב ושוב מהמנהלים שיוסיפו מתמחים לצוות, אך הם אמרו שאין להם אישור לתקנים נוספים, ושהאישור צריך להגיע מהנהלת בית החולים. בקשנו להיפגש עם ההנהלה, שאמרה שהמחלקה מתוקננת לפי המלצות משרד הבריאות ואין כל אפשרות להוספת תקנים אקסטרא ללא אישור מלמעלה. כתבנו למנכ"ל משרד הבריאות ולא נענינו. כתבנו גם לשר הבריאות דאז ולא נענינו.

בשביתת הרופאים בקשנו תוספת תקנים במקום הראשון בדרישותינו, אך אמרו לנו שאין זה מעניינם של הרופאים לבקש תוספת תקנים ו… שהציבור לא דרש, ולא  התלונן, ושתוחלת החיים בארץ היא מהטובות במערב, אז… מה אנחנו רוצים. הוסיפו תקנים אחרי שביתת הרופאים, אך כאשר חסרו 7000 תקני רופאים בארץ נתנו אישור לתוספת של 1000 תקנים בפרק זמן של 7 שנים. בפרק זמן זה האוכלוסייה ממשיכה לגדול והעומס על חדרי המיון, המחלקות ויחידות טיפול הנמרץ רק ממשיך לגדול.

אז אני אומר מה אני רוצה – להיות מסוגל לטפל בחולה קריטי ברגע שהוא מגיע ולא להיות אחראי על 3 חולים קריטיים ב-3 מקומות שונים בבית החולים בעת ובעונה אחת. אני מבין שבשביל זה צריך להוסיף תקני רופאים, ושזה עולה כסף, אבל לאבד ילדים שאפשר להציל בגלל זה נראה לי לא מוסרי."

promo-june9

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s